“יש לי חברה אחת שהיא אדם מאד פסימי והיא גם לוקחת ללב כל מה שקורה, אפילו בפוליטיקה, מה שעושה את החיים שלה ללא קלים באופן כללי. יש לה גם כמה צרות פרטיות ככה שזה הכל ביחד. בכל פעם שהיא צריכה איזו זריקה של אופטימיות היא באה או מתקשרת אלי ושואלת מה יהיה. לפעמים אין לי שום תרחיש ורוד אבל אחד הדברים שקורים לי הרבה בזמן האחרון זאת התחושה שאני חיה בתוך ההיסטוריה. ברור שכולנו חיים שם, בהיסטוריה של עוד ככה ו”
