“# הספר הזה שייך לז'אנר ספרי האליגוריה. יש סיבות טובות לכתוב בז'אנר הזה – אם למשל אתה חי במדינה עם שלטון טוטליטרי, מעוניין לכתוב את מה שאתה חווה אבל מעדיף להישאר בחיים ומחוץ לכלא. זו סיבה טובה לכתוב ספר ככה ואם הבנתי נכון בולגקוב, למשל, כתב את "האמן ומרגריטה" מהסיבה הזאת. יש סיבות נוספות, לכתוב ספר מהז'אנר הזה: תרגום הסביבה האמיתית למְשַלים מאפשר לסופר להעביר את המסר שהוא רוצה להעביר, בלי להיות ב”

“היה לי פעם מנהל, שהיה לו מעין משפט מנטרה, בתום ישיבות ארוכות בהן מגיעים בסוף להחלטות מתפשרות ובנוניות החלטות מהן אף אחד מהצדדים לא ממש מרוצה... היה קם אותו מנהל, ונושא את המנטרה שלו, תחזיקו חזק: "כל החלטה שהתקבלה לאחר מחשבה, היא החלטה טובה". והמשפט הזה היה מעצבן אותי כמעט כמו המשפט "אני פוגש את זה ממקום מכיל", או "הילדים היו כל כך... בקושי הרגשנו אותם.." (אני רוצה להרגיש את הילדים שלי לכן עשיתי 4)”

“אחד הספרים הטובים יותר שקראתי לאחרונה, גמעתי את כולו בפחות מיומיים. הספר מתאר בעיקר את החששות וחוסר הוודאות האישית של כל אזרח ואזרח בברית המועצות החדשה בתקופת שלטונו של סטאלין. המידע העיקרי שהספר סיפק לי היה כוונות המהפכה ועל המחטף הבלתי נמנע שנעשה אחריה. ממליץ בחום”

“אחת לכמה זמן בא איזה ספר כזה שמוכיח שאפשר להחזיק במשולש בשלושת קדקודיו או במקל בשני קצותיו (האמת היא שאפשר לשפוך כאן סופרלטיבים בהתאם לכל צורה הנדסית שתבחרו) , כי הוא מצליח להיות חשוב ורלוונטי ומעניין ומותח ונוקב, הכל הכל ביחד. לעונג היתה לי הקריאה בספר הזה. על רקע משפטי הראווה של סטלין בסוף שנות השלושים, כשבמערב לא הבינו כיצד יתכן שמובילי המהפכה הקומוניסטית מודים בבגידה שברור לכל שהיא כוזבת, נ”

“# הספר הזה שייך לז'אנר ספרי האליגוריה. יש סיבות טובות לכתוב בז'אנר הזה – אם למשל אתה חי במדינה עם שלטון טוטליטרי, מעוניין לכתוב את מה שאתה חווה אבל מעדיף להישאר בחיים ומחוץ לכלא. זו סיבה טובה לכתוב ספר ככה ואם הבנתי נכון בולגקוב, למשל, כתב את "האמן ומרגריטה" מהסיבה הזאת. יש סיבות נוספות, לכתוב ספר מהז'אנר הזה: תרגום הסביבה האמיתית למְשַלים מאפשר לסופר להעביר את המסר שהוא רוצה להעביר, בלי להיות ב”

“היה לי פעם מנהל, שהיה לו מעין משפט מנטרה, בתום ישיבות ארוכות בהן מגיעים בסוף להחלטות מתפשרות ובנוניות החלטות מהן אף אחד מהצדדים לא ממש מרוצה... היה קם אותו מנהל, ונושא את המנטרה שלו, תחזיקו חזק: "כל החלטה שהתקבלה לאחר מחשבה, היא החלטה טובה". והמשפט הזה היה מעצבן אותי כמעט כמו המשפט "אני פוגש את זה ממקום מכיל", או "הילדים היו כל כך... בקושי הרגשנו אותם.." (אני רוצה להרגיש את הילדים שלי לכן עשיתי 4)”

“אחד הספרים הטובים יותר שקראתי לאחרונה, גמעתי את כולו בפחות מיומיים. הספר מתאר בעיקר את החששות וחוסר הוודאות האישית של כל אזרח ואזרח בברית המועצות החדשה בתקופת שלטונו של סטאלין. המידע העיקרי שהספר סיפק לי היה כוונות המהפכה ועל המחטף הבלתי נמנע שנעשה אחריה. ממליץ בחום”

“אחת לכמה זמן בא איזה ספר כזה שמוכיח שאפשר להחזיק במשולש בשלושת קדקודיו או במקל בשני קצותיו (האמת היא שאפשר לשפוך כאן סופרלטיבים בהתאם לכל צורה הנדסית שתבחרו) , כי הוא מצליח להיות חשוב ורלוונטי ומעניין ומותח ונוקב, הכל הכל ביחד. לעונג היתה לי הקריאה בספר הזה. על רקע משפטי הראווה של סטלין בסוף שנות השלושים, כשבמערב לא הבינו כיצד יתכן שמובילי המהפכה הקומוניסטית מודים בבגידה שברור לכל שהיא כוזבת, נ”