אפלה בצהריים ראה אור לראשונה בשנת 1940 ונעשה לאחר הספרים הקלאסיים ורבי ההשפעה במאה העשרים.
זה הספר הראשון שהמחיש, בדראמה קשה וקודרת, את הזוועה והאבסורד של שלטון האימים של סטאלין.
אך במוקדו עוסק הספר הזה לא רק במוסר המהפכה הרוסית, אלא במוסר הפוליטי בכללו : האם, ובאיזו מידה, מצד השלטון המטרה הנעלה את השימוש באמצעים שפלים.
עוצמתו של הסיפור טמונה בפרשנות המרתקת שלו את ההגיון של כל דיקטטורה מהפכנית ובתיאורים הדקים של הלך הנפש של האסיר הפוליטי, העומד בפני איום של עינויים ומות מכאן, ונמשך אל הפיתוי להציל את עורו.

רובאשוב, הדמות המרכזית, נאסר באישון לילה, נלקח לבית הסוהר נחקר ושב ונחקר ולבסוף מודה בפשעים דמיוניים ובפעולות שלא עשה כלל.
בדיאלוגים מרתקים מתוארות חקירותיו של רובאשוב, ונוספו עליהם הדראמה המתחוללת במוח האסיר עצמו והתיאורים המזעזעים של שיטות החקירה של המשטרה הפוליטית.
האסיר וחוקריו, ותליינו – כולם אחוזים בצבת אחת ואינם יכולים לפעול אחרת מהדרך שהם פועלים.
מעט מעט מתבררים מעשיו של רובאשוב, ממעצרו ואשמתו, המביאים אותו להודות בפשעים שלא פשע.

כתב על הספר ניו סטייטסמן, קינגסלי מרטין : "אחד הספרים המעטים שנכתבו בתקופתנו אשר יישארו אחריה. מלבד חשיבה חברתית, הריהו כתוב בדקות ובתמציתיות המעמידים אותו כספרות גדולה."

הסופר ארתור קסטלר, יהודי יליד בודאפשט, 1905, הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1931, כששימש עורך מדעי של עיתון ברלין.

בשנת 1932-1933 ערך סיור בברית המועצות ועסק בכתיבת ספר על תוכנית החומש.
בזמן מלחמת האזרחים בספרד שימש סופר כרוניקל הלונדוני, נתפס בידי צבאו של פראנקו ובילה ארבעה חודשים בכלא.
בשנת 1938, עקב משפטי מוסקבה, פרש קסטלר מהמפלגה הקומוניסטית.

שם הספר
גנבים בלילה
אפלה בצהריים - מהדורה חדשה עם אחרית דבר מאת המחבר
אספרטקוס [ספרטקוס]
חץ לשמי התכלת :אוטוביוגרפיה
האומנם צירוף-מקרים?