“לפני שנה בדיוק הייתי בפולין. מראש קבענו שנגיע כאחד התיירים האירופאים, ולא כישראלים. המשמעות הייתה שלא נעמיד את כל נושא השואה (אתרים, בתי קברות בתי כנסת וכו') במרכז הטיול. תנאי אחד חורג היה לאשתי, ואשר עליו הסכמתי ברצון - ביקור באושוויץ ובירקנאו (הנקרא גם אושוויץ 2). הביקור באושוויץ היה קשה ומעיק, המראות הקשים היוו ניגוד מוחלט לטיול המקסים והנינוח שהיה עד אז, ובהמשך.”

“זהו סיפורו של יעקב קוזלצ'יק, איש השרירים היהודי והסוהר של בלוק 11 במקום הנורא ביותר אי פעם, אושוויץ. זהו גם סיפורו יוצא הדופן של הסופר, אמיר השכל - איש חיל-האויר שמביא לנו את סיפורו של יעקב ממש כסיפור בלשי. צעד אחר צעד נבנה לנגד עיננו סיפורם הלא יאמן של אלה שהרצון לחיות ויצר ההשרדות, הביאו אותם למצבים קשים מנשוא ובעיקר בלתי מובנים לבן אנוש שיושב בביתו הנוח וקורא על כך. כי איך אפשר להבין בכלל א”

“גילוי נאות - אני המו"ל של הספר 'בלפור - יומן מאבק' של אמיר השכל, וחברו לדרך במהלך חמש שנות ההפגנות הבלתי פוסקות בכל רחבי הארץ. כשנודע לי שאמיר השכל כותב ספר המתעד כיומן אישי את מהלך אותן חמש שנים דרך עיניו של אמיר, היה לי ברור, עוד בטרם שקראתי מילה אחת מספרו, שמדובר בספר חשוב מאין כמותו. כשטיוטת הספר הגיעה לידי וקראתי אותו בנשימה עצורה, התחושה שלי רק התחדדה. מכאן הדרך לשיתוף הפעולה בין ההוצא”

“הספר הזה טוב. לא כי הוא מספר סיפור מעניין לא כי הוא מתאר מטרה נעלה לא כי יש בו איזה תוכן שהוא כל דבר מלבד בחור שמלא בעצמו וכותב למקהלה לא הספר הזה טוב כי הוא שירת ברבור קריאה אחרונה (אולי, בין האחרונות, בוודאות) של שכבה שבעה שמשוכנעת שהיא יודעת טוב יותר צעקת גוועלד, יד מגויידת ורוטטת שמכה על איזה שולחן מרעידה כוס תה, מספרת לנו שפעם היה יותר טוב. אמיר השכל הוא פלקט נערת פוסטר לערימה ש”