בספר מקורי זה ניגש המחבר ד"ר אברהם שליט, פרופסור להיסטוריה של תקופת בית שני באוניברסיטה העברית, לחקר תקופת הורדוס בתולדות הבית השני, מתוך ראייה חדשה, המבוססת על חקר מעמיק במקורות ההיסטוריים של התקופה. בראייה חדשה זו נשלפת דמותו של הורדוס מן המסגרת שבה שיבצה אותה המסורת היהודית והנוצרית, והיא נקבעת במסגרת העולם ההלניסטי - הרומאי, כאחד מעושי דברו במזרח. במאה הראשונה לפני הספירה נפתחה תקופה חדשה במבנה הפנימי של מלכות רומי. מלכות זו, שהיתה עד אז חיבור מגובב של ארצות כיבוש יותר משהיתה גוף מדיני שלם ומלוכד, התחילה להתגבש ולהתרכז מסביב לרומי הבירה ולראות בה את לבו של עולם אחד. הכשירה את התמורה הזאת ההתיישבות הצבאית הרומאית, שפתח בה יוליוס קיסר והמשיך בה אוגוסטוס בקנה מידה גדול. בעמי המלכות ניטעה תודעה מלכותית רומאית. הם התחילו לראות ברומי מקור עוצמה וביטחון ולהתפלל לשלומה, כי בשלומה יהיה גם להם שלום. תודעה חדשה זו לא הכתה שורשים בעם היהודי. הרומאים גם נמנעו מליישב חיילים ביהודה, אבל לא השלימו עם העובדה שעם אחד ויחיד באימפריה הרומאית כולה יישאר מחוץ לבניין הכללי הגדול. הניסיון לשבץ את העם המסתייג בתוך הבניין הזה נעשה על ידי הורדוס האדומי, שישב על כיסאם של החשמונאים, הכניס את התרבות ההלניסטית - הרומאית ליהודה בעיקר בצורת התיישבות צבאית נוכרית משלו, ועשה בכך את מלאכתה של מלכות רומי. הורדוס אף ניסה לשלב, כביכול, את רעיון השלום הרומאי - האוגוסטאי, שהקיף את עמי המלכות לאחר אקטיום, ברעיון המשיחי היהודי, ולשמש גם בתחום היהודי הפנימי ביותר, בתחום האמונה המשיחית, נושא כליו של רעיון מלכותה של רומי. מלכות הורדוס היא סמל יותר מאירוע, סמל לאותה מלחמה שהיתה נטושה מאז ומעולם בין העם הקטן שלא רצה לוותר על ייחודו ובין כל אלה שרצו להסירו מדרך זו. הורדוס שאף להשיג ברעיון השלום הרומאי - המלכותי מה שרצתה לאחר מכן להשיג הנצרות ברעיון הגאולה האישי שלה - התפרקותו של הייחוד הלאומי והאמונתי היהודי בתוך בליל עמים ואמונות. שני הניסיונות גם יחד נכשלו. לספר צורפו הערות מרובות, שלוש מפות, תשע תמונות, מפתחות מפורטים וטבלה גנאולוגית של בית הורדוס....

95 גליונות המסכמים במאמרים , מחקרים וצילומים את את תולדות התרבות והאמנות לאורך כל ההיסטוריה האנושית...