“מוזס פינלי, מלומד אמריקאי בן המאה ה-20, מבקש לחזור אל עולמם של גיבורי האפוסים ההומריים (ה"איליאדה" וה"אודיסיאה"). כמובן שאין הוא הראשון וגם לא האחרון שמבקש לעשות זאת, אך ייחודו טמון בשיטתו.

אחרי הפרק הראשון, בו דן בשאלה ההומרית ובאופן שבו נתפסו הומרוס והאפוסים ההומרים על ידי היוונים עצמם, הוא פונה לבנייה חוזרת של יסודות החברה האפית - אותה הוא מתארך למאות ה-9 וה-10 לפנה"ס.

בפרק השני עוסק פינלי בניתוח רעיון ה"גיבורים" (heroi) - אותם אריסטוקרטים לוחמים שממלאים את דפי האפוסים שלו. בפרק השלישי הוא דן בחלוקת העבודה והעושר תוך התמקדות על המנגנון המרתק של נתינת וקבלת המתנות. בפרק הרביעי הוא מנתח את מבנה משק הבית והמשפחה המורחבת (Oikos) תוך התמקדות מיוחדת במושג הקסניה (Xenia). משמעות המילה הכפולה כבר מעידה על מורכבותו של מוסד זה - גם "אורח" (ומכאן "אכסניה") אבל גם "זר" (ומכאן "קסנופוביה"). בפרק החמישי מציג פינלי את העולם הערכי-מוסרי וטוען כי המוסר בעולמו של אודיסאוס היה מבוסס לחלוטין על בני האדם ולא על האלים, שהיו פעמים רבות הרבה יותר "אנושיים" מבני האדם עצמם. מכאן שלאפוסים ההומריים יש יסוד של הומניזם וגאווה באנושיות שנוהגת כמספיקה לעצמה במישור המוסרי.

הספר נעים לקריאה, רצוף בציטוטים מתוך הטקסט (ולכן נוח לקרוא אותו כליווי לקריאת האפוסים עצמם) ומלא ברעיונות ופרטים מעניינים. גם בשיטתו מלמד אותנו פינלי דבר-מה חשוב והוא האופן שבו אנו יכולים, באמצעות קריאה ביקורתית של טקסטים (מכל סוג) לגלות את העולם ההיסטורי, הערכי והמוסרי העומד מאחוריהם והנכון לתקופתם. למי שאוהב קריאה זהו רובד חשוב נוסף של הבנה שניתן למצוא גם בטקסטים הבדיוניים ביותר.”