» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
ספרי שירה,
ספרי מופת,
חדשים למכירה,
ספרי שירה שאני משתוקקת לקרוא בהזדמנות.,
RTBCPT3,
חדש לגמרי,
שירה ומחזות שלי,
לקריאה עתידית,
ספרי אמנות,
ספרים אפשריים,
קח מקל קח תרמיל,
מחפשת,
ספרים שמושכים את העין,
ספרים שצריך לקרוא,
מדף ההיסטוריה שלי,
כותר,
ספרים מעניינים ,
שואה ואנטישמיות למכירה,
2017,
ממתינים לי על המדף,
רשימת משאלות,
קניה,
מסומנים מחיפושים,
רוצה לקרוא,
עוד ...
|
|
3.
|
|
קיץ 1944: לאחר שהטיסו השלטונות הסובייטיים, במבצע יוצא דופן, את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו מן השטחים שבשליטת הנאצים אל החופש התמסר המשורר מיד למשימה לכתוב חיבור על השואה בווילנה עירו. זה היה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, וככל שהיא התקרבה לסיומה, כן הלכו והתבררו הממדים הבלתי נתפסים של רצח היהודים.
זהו אחד החיבורים הראשונים המתעדים את זוועות הנאצים וגם את התנגדות היהודים על פניה השונות – המאמצים להבטיח את הקיום הפיזי בתנאים הקשים מנשוא של הגטו, הפעילות החינוכית והתרבותית, הקמת המחתרת היהודית. בספרו של סוצקבר, המובא עתה לקורא העברי בתרגום מחודש, התיאור ההיסטורי משולב עם העדויות האישיות של ההתמודדות עם הכיליון.
אברהם סוצקבר, מגדולי המשוררים ביידיש, התחיל לפרסם את שיריו ביידיש בפולין לפני השואה והתמיד ביצירתו בגטו וביער. הוא היה שותף לפעילות התרבותית בגטו וילנה ולעבודה המסורה להציל מידי האויב את אוצרות התרבות היהודית – ספרים, כתבי יד ויצירות אמנות. ב־1946 הוא הוזמן להעיד במשפטי נירנברג. לאחר מסכת נדודים על פני אירופה הוא עלה ארצה ב־1947. סוצקבר היה לדמות מרכזית במרכז לתרבות יידיש שקם בישראל, הן בזכות כתב העת די גאָלדענע קייט ("שרשרת הזהב") שהוא ערך יותר מארבעים שנה והן בזכות כתיבתו המסועפת, שהצטיינה בעידון סגנוני ובראייה מטפיזית מעמיקה.
אברהם סוצקבר זכה בפרס ישראל לספרות יידיש לשנת תשמ"ה....
|
|
5.
|
|
בשלושים לפטירתו של אברהם סוצקוברף המשורר הגדול של שירת יידיש, חתן פרס ישראל, רואה אור מחדש ספרו העברי הראשון, "חרות עלי לוח" שראה אור לראשונה ב"ספרית הפועלים" לפני למעלה משישים שנה, כשנתיים לאחר עליית המשורר ארצה.
"כל מה שקובץ השירים המתורגמים אינו אלא מעט מהרבה, הוא מעמיד אותנו על סגולות המשורר, על עוז ציורו, על כוח ניבו" - כתב המשורר והמבקר יעקב פיכמן בהקדמתו לספר, אותה חתם בדברים על הנוסח העברי שלהם:
"השירים תורגמו בידי משוררים קרובים לסוצקובר וסגנונו (אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, עזרא זוסמן, רפאל אליעז, פסח גינצבורג ואביגדור המאירי). וכל כמה שגם התרגום הטוב ביותר של שיר לירי אינו אלא רמז למה שניתן במקור, יש בהם, בשירים אלה בכללותם, משום ריתמוס אחיד; ויש גם שירים בודדים, חרוזים בודדים - שדומה, רק בעברית קיבלו את תיקונם המלא"....
|
|
7.
|
|
יוֹרְשִׁי הַלֹּא־נוֹלָד, נַכִּיר: נָעִים מְאֹד
(זֶה לֹא נוֹדָע וְלֹא עָלָה עַל דַּעַת עוֹד).
בְּתוֹךְ מֵאָה שָׁנָה, אוֹ אֶלֶף, אוֹ כַּמָּה
שֶׁלֹּא יִהְיֶה, שַׂחֵק! הָאוֹר עַל הַבָּמָה.
(מתוך "שירי היומן")
בחרוזים שחורים מוזמנים הקוראים להתוודע ליצירתו של אחד מגדולי המשוררים היהודים במאה העשרים: אברהם סוּצְקֶבֶר (2010-1913). באמצעות השירים, הסיפורים והדברים מפיו של משורר היידיש הגדול מרכיב כאן הסופר והמתרגם בני מר (עורך מוסף "ספרים" בעיתון "הארץ") אוטוביוגרפיה דמיונית שלא נכתבה בפועל מעולם. באוטוביוגרפיה הזאת מסופר סיפור חייו המסעירים של סוצקבר בקולו של המשורר: מילדותו בסיביר, דרך ראשית דרכו בשירה, עבוֹר בגטו וילנה ויערות הפרטיזנים, עדותו במשפטי נירנברג, חייו בתל אביב, ידידותו עם מארק שגאל ועם מיטב משוררי זמנו, ונדודיו בעולם. השירה המודרניסטית הנועזת הזאת נכתבה ביידיש אך אינה נקראת כיידישקייט, ואין בה נוסטלגיה לעבר האידיאלי־כביכול בעיירה היהודית; היא שירה יהודית, כשם שהיא שירה אירופית, אוניברסלית וישראלית....
|
|
14.
|
|
מִי יִשָּׁאֵר? מַה יִּשָּׁאֵר? הֲבָרָה פְּשׁוּטָה,
שֶׁתָּנֵץ מִבְּרֵאשִׁית שׁוּב אֶת בְּרִיאָתָהּ.
יִשָּׁאֵר הַוֶּרֶד לְבַד בִּגְאוֹנוֹ,
וּבָעֵשֶׂב – נִצָּנִים שִׁבְעָה, לְהָבִינוֹ.
מִכָּל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ, מִצָּפוֹן עַד יָם,
יִשָּׁאֵר כּוֹכָב שֶׁבְּדִמְעָה טָבַע דּוּמָם.
מבחר משירתו של אברהם סוצקבר, בעריכת בני מר.
תירגמו: יעקב אורלנד, צור ארליך, אסף בנרף, סיון בֶּסקין, אמיר בקר, רועי גרינוולד, עמינדב דיקמן, אביגדור המאירי, בנימין הרשב, שלמה טנאִי, אברהם יבין, דן מירון, בני מר, שלמה צוקר, תמר רודנר, רחל שליטא.
רוב השירים במבחר זה תורגמו מיידיש במיוחד עבורו, וביוזמת העורך....
|
|
