חגי ארליך

חגי ארליך

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
1.
2.
3.
4.
"מצרים - האחות הבכירה" פותח את הסדרה תוך הסבר לכינוי כלל-ערבי זה של ארץ היאור. מרכזיותה ומנהיגותה של מצרים השפיעו עמוקות על תולדות המרחב כולו. מאפייני מנהיגותה של העילית הוותיקה, הפרלמנטרית-מלוכנית; המהפכה הנאצרית כניסיון לשנות את סדרי החברה וכמאמץ לאחד את כל דוברי הערבית; משטרו של א?נו?ר אל-סאדאת כפותח מחדש את סדרי הכלכלה והחברה ועמם גם את אופציית השלום והזיקה למערב; מנהיגותו של חסני מבארכ המנסה לפשר בין שלל הזהויות והכיוונים ? כל אלה הקרינו (ומקרינים) ישירות על תולדות המזרח התיכון כולו. ...

5.
6.
7.
8.
9.
10.
פרצי זעם של צעירים והתקוממויות המוניות אינם תופעה חדשה במזרח התיכון. הספר "דורות של מרי" מציג לקוראים וללומדים את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והרעיוניים שהתרחשו במזרח התיכון במאה העשרים, ובגלגולם הנוכחי חוללו את רעידת האדמה של "האביב הערבי". הספר עוסק בחילופי המשטרים, בתמורות בהשכלה המודרנית ובמוסדותיה, ובעיקר בתפקידם של סטודנטים ובני נוער ביצירת רצף של משברי יסוד בחברות האסלאמיות והערביות באזורנו. כחוט השני נרקם בספר הטיעון ולפיו "דורות היסטוריים" הניעו בעבר את חילופי התקופות, ו"דור 2011" מבשר עתה מציאות חדשה, מורכבת רבת-פנים ורבת-סתירות. פרופסור חגי ארליך, מבכירי ההיסטוריונים של המזרח התיכון ואפריקה בישראל הוא חתן פרס לנדאו לשנת 2010. ...

11.
12.
שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי. מספר ביש-מזל. המשבר הגדול מאז מוחמד מתמצת את תולדותיו הסוערות של המזרח התיכון לאורך הדרך הנפתלת בואכה "האביב הערבי". אין בספר זה יומרה לחזות פני עתיד, אלא רק לנסות להבין ולהסביר מה קרה, איך קרה, מהם שורשיה של הוויית ימינו: אילו תמורות התחוללו בחברות הערביות והאסלאמיות, כיצד הן היטלטלו מתפנית אל תפנית ואיך הנהיגו עצמן עד המבוך האכזרי שאליו נקלעו בימינו. בלשון נקייה, בהירה ובעזרת שלל תובנות פורש לפנינו המחבר את פרקי העת החדשה: החל מראשיתה של ההתחדשות המודרנית, עבור בציפיות אדירות למחר עטור תהילה ועד לחברות המתעללות בעצמן ופניהן אלי האתמול. ההתבוננות בקווי המתאר של העבר הקרוב לא מפוגגת את ענני האבק שסביבנו. היא רק מבהירה את התוואי שבו עבר האזור ומאפשרת, אולי, הבנה טובה יותר של עוצמת המשבר הנוכחי. מבעד לתמונות החורבן וממעמקי הייאוש מבצבצת גם קרן של תקווה, שגם אותה ניתן לראות רק על רקע פיתולי הדרך. פרופסור אמריטוס חגי ארליך מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, כתב ספרי לימוד ופרסם שלל ספרי מחקר. בהם: דורות של מרי, סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון, האו"פ, 2012; Students and University in Twentieth Century Egyptian Politics, London 1989. ...

13.
ישראל השקיעה באתיופיה של ימי הילה-סלאסה יותר משהשקיעה בכל ארץ אחרת מעולם. במסגרת חזונו של בן-גוריון לכונן "ברית פריפריה" (שתכלול גם את תורכיה ואיראן) כנגד העולם הערבי המתאחד, סייעה ישראל לארצו של הקיסר במכלול תחומים, ובראשם זה הבטחוני. כדי להבטיח ברית זאת נמנעה ישראל אותה עת מלתבוע את זכותם של בני עדת ביתא-ישראל לעלות ארצה, ועניינם המתין לימים אחרים. הברית שנוצרה בפועל בין שתי המדינות נשענה גם על יחסה המיוחד של הנצרות האתיופית לישראל, ואמונתם של נוצריי הארץ כי הם עצמם "בני ישראל האמיתיים". האתיופים נתנו אמון בישראלים והזמינום לסייע בצמתי חייהם החשובים והרגישים ביותר, כולל ניהול מערכי המודיעין והדרכת יחידות העילית והשדה של הצבא. עם זאת בתשתית הברית טמונים היו מלכתחילה גם זרעים של משבר. רוב הצמרת האתיופית — לא כולה — היו אחוזי חרדות מהעולם הערבי והמוסלמי שסביב הארץ ובתוכה. הקיסר וראשי ממסדו עשו ככול הניתן על מנת להסתיר את מעורבות ישראל, ועתים אף העדיפו לחבור לאויביה במסגרות הדיפלומטיה הבינלאומית. בהסתמך על שלל מסמכים ועדויות עוקב "ברית ושבר — יחסי ישראל ואתיופיה" אחר הדרמה המיוחדת שהתפתחה בין אדיס אבבה לירושלים. היא התנהלה בציר מזרח-תיכוני ובציר אפריקאי גם יחד. הילה-סלאסה ראה בגמאל עבד אל-נאצר אויב מסוכן וראשי, אך משעלה אנוור אל-סאדאת לנשיאות מצרים האמין לו ולכוונותיו להגיע להסדרי שלום באזור. במישור האפריקאי הכללי הלכה ישראל ונתפשה כסרבנית שלום, ועל אתיופיה הופעלו איומים כי תאבד בשל ישראל את בכורתה ביבשת. בסופו של דבר חברו חולשת הדעת של הקיסר הישיש מצד אחד, ונוקשותה, מצד שני, של ממשלת גולדה מאיר מול סאדאת על מנת לחרוץ את גורל הברית. יום לאחר דום תותחי מלחמת יום הכיפורים ניתק הילה-סלאסה את היחסים עם ישראל. סילוק הישראלים מעמדות המפתח בצבא היה מהסיבות המרכזיות לקריסת משטרו של הקיסר תוך כמה חודשים. על בגידתו זאת בישראל עתיד היה "אריה יהודה" לשלם כמעט מיידית בחייו שלו, ובחיי כול צמרת משטרו...

14.
15.
16.
17.
18.
כיצד הצליחה אתיופיה לעמוד מול האימפריאליזם האירופי בשיא תוקפנותו? איך שמרה על עצמאותה בשעה שרוב החברות באפריקה ובאסיה קרסו מולו? מהי התרבות שאפשרה הישגים כאלה? ניצחונה של אתיופיה מגולל את סיפורו של הגיבור הלאומי, ראס אלולה, מי שמזוהה עד היום עם ההישגים והניצחונות. ראס אלולה שהוגדר בזמנו על ידי הבריטים כ”גנראל הגדול של אפריקה” ניצח בכעשרה קרבות שחרצו את גורל ארצו. מצרים שלחה צבאות בהדרכה מערבית והם הוכו על ידי האתיופים לפי חרב. בסודאן צמחה מדינת אסלאם קנאי, שאיימה לאסלם את אתיופיה הנוצרית וכשלה. האיטלקים ניסו להשתלט על אתיופיה והובסו, פעם ב– 1887 ולבסוף ב– 1896 . בזכות ניצחונותיה, ניצחונותיו של ראס אלולה, נכנסה הקיסרות האתיופית למאה העשרים כישות עצמאית, ריבונית לכול דבר. ראס אלולה היה בן איכרים שהצליח לעשות דרכו במעלה הסולם החברתי– פוליטי ולהפוך לדמות מרכזית בקיסרות האתיופית. הספר משחזר את דרכו מהכפר הנידח לכותרות הראשיות, ומשם בחזרה לסוף אלים בשולי הדרך. בסיפורו נשזרו יריבויות, שנאות וקְנאות, לצד נאמנויות אישיות ואמונות דתיות. חולשות אנוש וחוזקותיו. זהו סיפור המשקף את פניה של חברה נוצרית מסורתית - בעלת זיקה ישירה לתנ”ך העברי - שהיו לה היכולות, ההשראה, והכלים לשרוד התקפות חוזרות ונשנות ולנצח. לרבים בישראל, כולל למי שעלו מאתיופיה ולצאצאיהם, מזוהה הארץ ההיא עם בערות וחולשה. זהו דימוי כוזב. ניצחונה של אתיופיה מתאר את אתיופיה כמדינה ייחודית, מדינה בעלת תרבות עתיקה ועשירה, מוסדות שלטון יעילים ויכולת ניצול מרשימה של משאבים חומריים ורוחניים שאפשרה לה להתמודד בהצלחה עם איומים גדולים ביותר. חגי ארליך הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזה”ת ואפריקה באוניברסיטת תל–אביב וחתן פרס לנדאו לשנת 2010. כתב עשרות ספרי מחקר וספרי מבוא כלליים על אתיופיה, על ארצות המזה”ת בעת החדשה, ועל הקשר בין עולמות אלה. בין ספריו: ברית ושבר – ישראל ואתיופיה בימי הילה–סלאסה (2013); מאסואן לרנסנס - מצרים, אתיופיה והנילוס .(2016) ...

19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.

חגי ארליך הוא מספר סיפורים בנשמתו, ולכן אוהבי הגישה כי היסטוריה היא STORY, קרי סיפור, יכולים להתענג על ספר קולח כמו זה שלפנינו. ועם זאת, טווח ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ