ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 ביוני, 2018
ע"י MishaEla
ע"י MishaEla
תרגום חדש זה כולל שני ספרים המורכבים מעשרים וחמישה סיפורים של הסופר היהודי ברונו שולץ, שנרצח בשואה ב-1942.
מדובר באחת היצירות המאתגרות ביותר שנתקלתי בהן אי-פעם.
הספר הראשון, "חנויות קינמון", קשה יותר. הסיפורים שבו סובבים ברובם סביב דמויות קבועות ומקומות קבועים, הלקוחים מתוך הביוגרפיה הפרטית של המחבר. שולץ כותב בגוף ראשון, בקולה של דמות ללא פנים, שם וגיל, על תהליך איבוד הדעת של אביו יאקוב, על הדירה בה הוא חי עם משפחתו הקטנה ועם אדלה, עוזרת הבית. זהו הציר המרכזי.
הספר "בית המרפא.." הוא קל יותר לקריאה, הסיפורים שבו מגוונים יותר מבחינת הדמויות והנושאים, אך כמו שם - גם כאן האווירה הכללית היא עגומה והתכנים מאופיינים בבדידות, מצוקה, ניכור, חריגות.
השפה של שולץ היא אחד האתגרים הגדולים בספר. נראה כי היכולות היצירתיות שלו ועולמו המנטאלי הם מזן נדיר עד כדי כך, שעושר המטאפורות והדימויים שהוא מכיל, מציף את הסיפורים עד כדי הטבעה. זוהי פרוזה מופשטת עד כדי התשה, וכתוצאה, קצב הקריאה יורד לדרגה מגוחכת. אולצתי לאמץ מאוד את יכולות הדימיון המופשט על כל צעד ושעל בספר, במיוחד ב"חנויות קינמון", והרגשתי איך הנאתי מהקריאה נופלת קורבן, במידה רבה, לכשרונו הלשוני והפיגורטיבי המטריף של מחברו.
מרבית הסיפורים לא מתמקדים בעלילה, אלא מעלים תיאורים רבים של הסביבה הפיזית, עונות ומזג-אויר, של התרחשויות ריאליסטיות בחלקן וסוריאליסטיות או הזויות בחלקן האחר. זהו ספר שצריך לקרוא עם אורך-רוח, ולהיות נכון להשקיע אנרגיה מנטאלית רבה לפענוח מדוייק עד-כמה-שניתן לפרוזה המיוחדת של שולץ.
חלק מהסיפורים מסתיים באופן שהיה מתסכל עבורי, כי הרגיש לי מוקדם מדי, לא מספק עלילתית, מותיר הרבה מקום לניחוש ולסקרנות.
הסיפור שאציין מתוך הספר הראשון הוא האחרון שבו, "ליל מכירת העונה", סיפור המאופיין במוטיבים מתוך עולם הפנטזיה. גם כאן הדמות הראשית היא אביו של אותו קול נעלם, יאקוב. בלילה של ה"הסייל" הגדול, מנסה האב לתפקד כרגיל בחנות האריגים שלו אך נקלע לסערת רגשות מפאת ההמולה וההוללות של המוני הלקוחות הגודשים את הרחובות ואת חנותו. לשולץ יש יכולת וירטואוזית להעביר תחושה של שיגעון וסטרס מתגבר.
סיפור נוסף, מתוך הקובץ "בית המרפא..", הוא הסיפור הקצרצר והמעולה "בדידות", הממחיש את עליבותו של פנסיונר ערירי וחסר-כל המדמה את עצמו לעכבר בודד ותועה.
הספר הזה הוא פרויקט, הוא ריצה למרחקים ארוכים. על-מנת באמת לצלול לתוכו נדרשים אומץ, סבלנות גדולה, ורצון אדיר לצלוח אותו. הוא עלול להחוות כמייגע מאוד, אך עצמתו של שולץ אינה מוטלת בספק. סגנונו ייחודי במורכבותו ובמעוף היצירתי שלו, ולכן ראוי להיחשף אליו לפחות פעם אחת.
למי שיעמוד בכך מובטחת הנאה מהולה ביאוש.
15 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על חנויות קינמון / בית המרפא בסימן שעון החול - הספריה החדשה #
» ביקורות נוספות על חנויות קינמון / בית המרפא בסימן שעון החול - הספריה החדשה #
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אוהבת תכלת
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
בהחלט עניין של טעם. קראתי את התרגום הקודם (יש לי גם את התרגום החדש של גרוסמן.)
ספר גדוש ונשגב. הייתי חייבת לקרוא אותו שוב. צריך לקרוא אותו לאט עם נכונות לטבוע בו. תחושה קצת מפחידה ואפילו מעוררת חרדה. כפי שפתחתי, הכל עניין של טעם אך גם שייך לנכונותו הנפשית של הקורא לצלול בתוכו. |
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי -"הספר הזה הוא פרויקט, הוא ריצה למרחקים ארוכים".
|
|
MishaEla
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה יקירוביץ'. ניסיתי להוציא את המיטב.. לא היה קל :)
|
|
MishaEla
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
עמיחי, בהחלט מזדהה איתך. חנויות קינמון הוא ממש תיק.
בית המרפא קצת יותר טוב, יותר קריא. |
|
MishaEla
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בשמחה מחשבות
|
|
יקירוביץ'
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
כתבת יפה.
ניגשתי לספר הזה לאחרונה, באורח מקרי מעט לפני שיצא התרגום החדש. סיימתי את חנויות קינמון בקושי רב, ובהמשך נשברתי. היו קטעים יפהפיים, למשל על הכלב, אבל הם היו מעטים מידי. למרות שהצלחת לחלץ ממנו הרבה יותר ממני, התיאור שלך די הלם את חוויית הקריאה שלי. כתיבה מדהימה וקריאה מייגעת.
|
|
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה.
מהקשים ביותר לקריאה שנתקלתי בהם. נשברתי בסביבות עמ' 70. |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת