“אסתרי היא ציפור יפה שנעה לאורך הסיפור כחוט שעובר בין עולמות של חומר ורוח. היא זו שתפקידה להיות כמצפן ולעזור בחניכה של מנהיג בשם פטגו מגיל קטן שלא יאבד דרכו בין מבוכי הזמן. "הציפור ריחפה במעגלים מעל ראשה של סבתא אזלץ' ולבסוף נחתה על ידה הימנית"."פטגו התרגש כל כך מהמחזה עד שלא שם לב איך ירד מהעץ והגיע עד לסבתא אזלץ'. הוא מצא עצמו עומד ובוהה כמהופנט בציפור שעל ידה הימנית. נוצותיה של הציפור הקטנה”

“ספר מעולה שמגשים את מטרתו ומעבר. אברה מעביר לנו את עולמו של פטגו,ילד משבט ביתא ישראל וגיבור היצירה. הוא מעניק לנו הצצה אמיתית על החיים של שבט ביתא ישראל בכפרים באתיופיה, חיים פשוטים ורוחניים מלאים בשמחת חיים וחיבור לאדמה. הצד הרוחני של הספר מועבר בצורה מדוייקת ומרגשת. אפשר לשמוע את רחש הנהר הזורם תוך כדי קריאה. הסיפור עובר מביתו של פטגו באתיופיה אל עבר מסעו שלו ושל שאר השבט אל ירושלם הקדו”

“ספר מקסים ורגיש, ומצד שני עוצמתי. הספר פותח פתח להבנת עולמם של יהודי אתיופיה שעלו בשנות השמונים, ונתקלו פה ביחס לא אוהד ולא מספיק מבין. התיאורים של אתיופיה רוויי געגועים, ומלאי הוד. לא נעים כל כך לקרוא על איך הפרנג'ים - תושבי מדינת ישראל עד לעלייה זו, נתפסים בעיניהם, וכמובן, יש מקום לשינוי לתיקון, לקבלה.”

“אסתרי היא ציפור יפה שנעה לאורך הסיפור כחוט שעובר בין עולמות של חומר ורוח. היא זו שתפקידה להיות כמצפן ולעזור בחניכה של מנהיג בשם פטגו מגיל קטן שלא יאבד דרכו בין מבוכי הזמן. "הציפור ריחפה במעגלים מעל ראשה של סבתא אזלץ' ולבסוף נחתה על ידה הימנית"."פטגו התרגש כל כך מהמחזה עד שלא שם לב איך ירד מהעץ והגיע עד לסבתא אזלץ'. הוא מצא עצמו עומד ובוהה כמהופנט בציפור שעל ידה הימנית. נוצותיה של הציפור הקטנה”

“ספר מעולה שמגשים את מטרתו ומעבר. אברה מעביר לנו את עולמו של פטגו,ילד משבט ביתא ישראל וגיבור היצירה. הוא מעניק לנו הצצה אמיתית על החיים של שבט ביתא ישראל בכפרים באתיופיה, חיים פשוטים ורוחניים מלאים בשמחת חיים וחיבור לאדמה. הצד הרוחני של הספר מועבר בצורה מדוייקת ומרגשת. אפשר לשמוע את רחש הנהר הזורם תוך כדי קריאה. הסיפור עובר מביתו של פטגו באתיופיה אל עבר מסעו שלו ושל שאר השבט אל ירושלם הקדו”

“ספר מקסים ורגיש, ומצד שני עוצמתי. הספר פותח פתח להבנת עולמם של יהודי אתיופיה שעלו בשנות השמונים, ונתקלו פה ביחס לא אוהד ולא מספיק מבין. התיאורים של אתיופיה רוויי געגועים, ומלאי הוד. לא נעים כל כך לקרוא על איך הפרנג'ים - תושבי מדינת ישראל עד לעלייה זו, נתפסים בעיניהם, וכמובן, יש מקום לשינוי לתיקון, לקבלה.”