מיקל בונד

מיקל בונד

סופר


1.
"דוב ושמו פדינגטון" מתחיל עם דוב אחד קטן, שנמצא בתחנת רכבת לונדונית עם פתק שתלוי על צווארו: "נא לדאוג לדוב הזה. תודה". למזלו מוצאים אותו בני משפחת בראון, שמציעים לו לבוא לגור איתם. בני משפחת בראון מגלים איך זה לחיות בבית אחד עם דוב "מסוג נדיר מאוד", ופדינגטון מצדו מנסה לגלות ולהבין איך מתנהלים הדברים בסביבה המתורבתת שלתוכה נחת. פדינגטון הוא דוב מיוחד במינו, וכמו בני משפחת בראון, גם הקוראים יתאהבו בו עד מהרה – עלילותיו המשעשעות, המקוריות והנועזות כובשות את ליבם של קוראים ברחבי העולם כבר למעלה מ-50 שנה. ילדים שכבר קוראים יכולים לקרוא בו בעצמם, קטנים מהם ישמחו להאזין לו, ושלושים מיליון עותקים מהספר נמכרו עד היום ברחבי העולם. עלילותיו של הדוב פדינגטון הן סיפור על קבלה של האחר והשונה, ועל השתלבותו בעולם זר לו. דרך עיניו של המהגר הדובי, מזדמן לנו להסתכל לרגע מבחוץ על העולם המערבי שאנו חיים בו, ועל מנהגיו ונהליו הברורים לנו מאליהם. מבחינה זו, "דוב ושמו פדינגטון" הוא גם סאטירה מעודנת על העולם המוכר לנו. בפעם ראשונה מקבל גם הקורא העברי את "דוב ושמו פדינגטון" בגרסתו המאוירת המקורית והמלאה, בתוספת אחרית דבר מאת יהונתן גפן, שבה הוא מסביר את אהבתו לספר הזה ולגיבורו....

2.
3.
"אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעוֹד יִהְיוּ לִי הֲמוֹן הַרְפַּתְקָאוֹת," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן בִּמְלֹא הָרְצִינוּת. "אַתֶּם יוֹדְעִים, תָּמִיד קוֹרִים לִי דְּבָרִים." הַדֹּב פֵּדִינְגְטוֹן הוּא הַדֹּב הַסִּפְרוּתִי הַמְּפֻרְסָם בָּעוֹלָם, לְצַד פּוּ הַדֹּב. מֵאָז צֵאתוֹ לָאוֹר שֶׁל הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה, "דֹּב וּשְׁמוֹ פֵּדִינְגְטוֹן", מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם קוֹרְאִים בִּשְׁקִיקָה עַל עֲלִילוֹתָיושֶׁל פֵּדִינְגְטוֹן, וְגַם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הִתְאַהֲבוּ בּוֹ עִם פִּרְסוּם הַנֹּסַח הָעִבְרִי הַמָּלֵא שֶׁל הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (בְּהוֹצָאַת אֲחוּזַת בַּיִת, 2008). בְּ "עוֹד הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל הַדֹּב פֵּדִינְגְטוֹן"מַמְשִׁיךְ הַדֹּב הַמַּקְסִים לְהִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת –כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה לְשַׁפֵּץ אֶת הַבַּיִת, כְּשֶׁהוּא מְצַלֵּם אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לִהְיוֹת בַּלָּשׁ. אֲבָל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן, שֶׁאִמְּצוּ אוֹתוֹ אֶל חֵיקָם, מַמְשִׁיכִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ תָּמִיד, וְאִתָּם –גַּם אֲנַחְנוּ. בִּקּוֹרוֹת עַל הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם: "הַקּוֹרֵא, צָעִיר כִּמְבֻגָּר, נִכְבָּשׁ בְּקִסְמוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן." –יְהוּדָה אַטְלַס, "הָאָרֶץ" "מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִתְאַהֶבֶת מֵחָדָשׁ [...] תַּעֲנוּג."–גִּילִי בַּר־הִלֵּל, "לָאִשָּׁה...

4.

חמוד מאוד, לילדים בגילאים 6-9, נהנתי מאוד לקרוא את זה לא מזמן. אהבתי מאוד את הרעיון של דב אבוד בלונדון, וגם הסרטים הראשון והשני שיש בקולנוע ט... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
פרידה היא תמיד דבר קשה. אתה נפרד מהאדם וגם אם אתה יודע שתשוב לראותו ומתי, זה קשה. אז אחת וכמה וכמה, כאשר אתה נפרד ואינך יודע מתי תתראו. פרי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
יותר מתמיד ישנה תחושה שאנחנו ממהרים, הכול נעשה בחופזה. משכימים קום מתארגנים, ממהרים לעבודה, מסיימים, שבים הביתה וכן הלאה, במעין מחזוריות א... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
מהעמוד הראשון הייתי -שם- בלונדון .במזג -האוויר האפרורי והמנוזל משהו,באנגלים הכל-כך נימוסיים ,באופן דיבורם ומחשבתם,והכי- הכי -בהתאפקות ובאנ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
למרות שאני כבר לא ילד, אחד הדברים האהובים עלי ביותר הוא - קריאת ספרי ילדים. רואלד דאל ואריך קסטנר הם דוגמאות מצויינות לסופרי ילדים מעולים.... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
דב ושמו פדינגטון זה ספר מצוין! בספר מסופר על דב שאותו מאמצת מישפחת בראון. הדב שגדל בפרו לא מבין איך מתנהגים בלונדון ומסתבך. הספר הזה מעני... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ