"אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעוֹד יִהְיוּ לִי הֲמוֹן הַרְפַּתְקָאוֹת," אָמַר פֵּדִינְגְטוֹן בִּמְלֹא הָרְצִינוּת.
"אַתֶּם יוֹדְעִים, תָּמִיד קוֹרִים לִי דְּבָרִים."

הַדֹּב פֵּדִינְגְטוֹן הוּא הַדֹּב הַסִּפְרוּתִי הַמְּפֻרְסָם בָּעוֹלָם, לְצַד פּוּ הַדֹּב. מֵאָז צֵאתוֹ לָאוֹר שֶׁל הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה, "דֹּב וּשְׁמוֹ פֵּדִינְגְטוֹן", מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם קוֹרְאִים בִּשְׁקִיקָה עַל עֲלִילוֹתָיושֶׁל פֵּדִינְגְטוֹן, וְגַם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הִתְאַהֲבוּ בּוֹ עִם פִּרְסוּם הַנֹּסַח הָעִבְרִי הַמָּלֵא שֶׁל הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (בְּהוֹצָאַת אֲחוּזַת בַּיִת, 2008).

בְּ "עוֹד הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל הַדֹּב פֵּדִינְגְטוֹן"מַמְשִׁיךְ הַדֹּב הַמַּקְסִים לְהִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת –כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה לְשַׁפֵּץ אֶת הַבַּיִת, כְּשֶׁהוּא מְצַלֵּם אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ כְּשֶׁהוּא מַחְלִיט לִהְיוֹת בַּלָּשׁ. אֲבָל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בְּרָאוּן, שֶׁאִמְּצוּ אוֹתוֹ אֶל חֵיקָם, מַמְשִׁיכִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ תָּמִיד, וְאִתָּם –גַּם אֲנַחְנוּ.

בִּקּוֹרוֹת עַל הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם:

"הַקּוֹרֵא, צָעִיר כִּמְבֻגָּר, נִכְבָּשׁ בְּקִסְמוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן." –יְהוּדָה אַטְלַס, "הָאָרֶץ"

"מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִתְאַהֶבֶת מֵחָדָשׁ [...] תַּעֲנוּג."–גִּילִי בַּר־הִלֵּל, "לָאִשָּׁה

שם הספר
דב (דוב) ושמו פדינגטון - מהדורות שונות
תעלומה בפריז
אולגה דה פולגה ועלילותיה
דב ושמו פדינגטון - עטיפת הסרט