תומאס וולף

תומאס וולף

סופר

תומאס קלייטון וולף (באנגלית: Thomas Clayton Wolfe;‏ 3 באוקטובר 1900 - 15 בספטמבר 1938), סופר אמריקאי. על אף שמת בגיל צעיר הספיק וולף לכתוב ארבעה רומנים ארוכים, נובלות ומספר רב של סיפורים קצרים. כתיבתו מתאפיינת בעירוב כתיבה אוטוביוגרפית עם פרוזה מקורית מאד, פיוטית, נלהבת ומרשימה. ספריו, שנכתבו בתקופת השפל הגדול, תיארו את הגיוון והשונות של התרבות האמריקאית. כתיבתו הושפעה מזו של ידידו שרווד אנדרסון.

ספריו בתרגום עברי:

הבט הביתה מלאך, פתח דבר מאת מקסוול א’ פרקינס, תרגם אהרן אמיר, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ם 1980. (Look Homeward, Angel)
הבט הביתה, מלאך, תרגם עודד פלד, הוצאת כרמל והמפעל לתרגום ספרות מופת, תשע"ז 2017.
על הזמן והנהר: האגדה על רעבונו של אדם בנעוריו, תרגם אהרן אמיר, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"א 1991. (Of Time and the River: A Legend of Man's Hunger in his Youth)
הנער האבוד, תרגם עודד וולקשטיין, ירושלים: זיקית, 2013. (The Lost Boy)
לא תוכל לחזור הביתה, תרגם עודד פלד, אחרית דבר מאת עודד וולקשטיין, הוצאת כרמל, 2015.
אין דלת, תרגמה לי עברון, הוצאת תשע נשמות, תשע"ז 2017.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (128):
רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, So Many Books, So Little Time, נראה מעניין, ספרים שאני רוצה, ספרים , ספרים לקריאה, AAA, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, צידה לשבילי חיי, פרוזה ושירה, הרוח האמריקאית (השפל, ההגירה ועוד ...), לקנות, ספרות יפה , ספרות מתורגמת , ספרי מופת, פרוזה, לקריאה עתידית, תומחר , עוד ...
1.
בנער האבוד של תומס וולף נמצאים קרוב לוודאי העמודים היפים והעזים ביותר בספרות האמריקאית שראו אור בשפה העברית בעשורים האחרונים. היכונו למפגש עם ארצות הברית הישנה, עם כיכר רווית שמש בעיירה דרומית, עם יריד עולמי היסטורי, עם משפחה אחת ועם מחשבות רבות. כתיבתו של וולף עתירת רבדים, עד כדי כך שנובלה קצרה זו מקבלת נופך של רומן גדול. זהו שיעור בסגנון וחגיגה לאוהבי ספרות. אנו עומדים מול נובלה בעלת ארבע מערכות, ארבע נפשות וארבע עדויות, שעם כל אחת מהן צולל הקורא צלילה ספרותית מזווית שונה, בניסיון ללכוד את הבלתי ניתן ללכידה: הזמן, הזיכרון ומה שאבד. ואמנם, עד תום הקריאה הולך ונבנה הרושם שהניצוץ הספרותי של תומס וולף עוצמתי עד כדי כך שהוא מצליח להשיג את הבלתי אפשרי ולהחזיר לדמויות, ולך קורא יקר, את הגלגל לאחור. האם אפשר לכנות זאת “נס”?...

2.
3.
על הזמן והנהר הוא אפוס של מסעות. איש צעיר, שנפשו רעבה ליצירה אמנותית, יוצא למסע גילוי עצמו הנפתח באלטאמונט, צפון קרוליינה, ועבור לבוסטון, לניו יורק ואל מעבר לים, לאוקספורד, לפריס ולדרום צרפת - וחוזר חולה געגועים למולדתו. יצירה שמעטות כמותה לעצמה. אינטרפרטציה אמנותית מופלאה של הנעורים ושל אמריקה רבת הפנים. תומס וולף נולד באשוויל, צפון קרולינה, בשנת 1900. למד באוניברסיטה של צפון קרוליינה ובהרווארד. שימש כמורה לאנגלית באוניברסיטת יורק בין השנים 1930-1924. ערך מסעות רבים באירופה ובאמריקה. נפטר בבולטימור, מרילנד, ב1938-....

4.
ג'ורג' וֶבֶּר מפרסם רומן אוטוביוגרפי וזוכה לראשיתה של הכרה. הוא מבקש לחזור לעיירה שבה נולד, לשוב הביתה. אך האם אפשר לחזור הביתה? רגע לפני המפולת הכלכלית של 1929 מגלה וֶבֶּר עיירה אחוזת בולמוס נדל"ני, שדמותה השתנתה לבלי הכר. דרכו של וֶבֶּר הביתה מתארכת ומסתבכת, ונדמה שהיא מקיפה עולם ומלואו: נדודיו חסרי המנוחה של הסופר מובילים מתחנות רכבת הומות אדם לטרקלינים בוהמייניים, מן התופת האורבנית השוקקת של ברוקלין לאזוריה הכפריים של אנגליה, ולבסוף לגרמניה, שהיתה לוובר מחוז של אגדה וקסם וכעת, בשובו, הוא מגלה שהפאשיזם השחיר את לִבה. כל ניסיון לחזור הביתה מתגלה בתורו כפרידה נכאבת. אך המסע ברחבי אמריקה ואירופה מצפין מהלך אחר, הארוג בו לבלי התר. זהו מהלכו של הצמח הגדל לאחור ושולח את שורשיו לעומק האדמה, למקום שם נמתחת הרשת הכבירה של הזיכרון, אשר דומה כי כל רגע מרגעי ההוויה מרפרף בה לעד. מפרידה לפרידה מעמיק וֶבֶּר אל נקיק רב-שכבות שיד הזמן לא היתה בו, ומקים את אמונתו בבית היחיד הנכון לו – העתיד. הרומן "לא תוכל לחזור הביתה", שראה אור אחרי מותו של הסופר, מציג את אמנות הסיפר של וולף בשיא בשלותה, ומגולל את מהלכו של אמן קודח אל עצמו ומעבר לעצמו, למקום שבו חומרי חייו מפיקים את הצבעים שהתייבשו על גופה של אמריקה, ופניו של אדם בודד, הנראים במטושטש מחלון הרכבת המתרחקת, אוצרים בתוויהם את גורלה של האנושות כולה. הרומן מוגש לקורא העברי בפעם הראשונה, בתרגום עוצרֿנשימה של עודד פלד....

5.
הבט הביתה, מלאך, הראשון בסדרת הרומנים האוטוביוגרפיים של תומאס וולף, חולל סנסציה מיד עם צאתו לאור ב־1929. זהו אחד מסיפורי החניכה הסוחפים בתולדות הספרות האמריקנית; אנו מתוודעים בו ליוג'ין גאנט, בן דמותו של המחבר, מלידתו בעיירה אלטמונט (השם שבו כינה וולף את עיירת הולדתו, אשוויל שבצפון קרוליינה) ועד צאתו לאוניברסיטת הרווארד בגיל תשע עשרה – החל משביבי הרשמים המתדפקים על תודעתו המְנֵצׇה של תינוק בעריסתו, ועד יקיצתו הסחרחרה של הנער לעולם שתאווה גסה ועדנה שוברת־לב משמשות בו בעירבוביה. שוב ושוב מבקש גיבור הרומן להבקיע את ההרים הסוגרים על העיירה ולצאת לחופשי, ופעם אחר פעם הוא נמשך בחבלי כֶּשֶף אל משפחתו למודת־האסונות, שיֵצר החיים הלא־מאולף של בניה מוסיף לעשות בה שמות. יוג'ין מתיש את עצמו בנדודים ואהבות, משיב את נפשו בַּיופי וחובש את פצעיו באגדות. הוא־עצמו נבצר מתודעתו כחידה; אבל בחיפושיו אחר הסוד הנצור בתוכו נעשה יוג'ין בלי משׂים למשורר של עיירות מתעוררות ותקוות לוהטות, פרידות חטופות ותחנות שוממות, מסילות ברזל ומזנוני דרכים ומדרונות מיוערים והבזקי שמים. בעודו סובב כה וכה כרוח הרפאים של עצמו מגלם יוג'ין בצעדיו המחישים את האדמה המשתרעת תחתיו, והרומן הופך לנגד עינינו לפרֶסקו עצום־ממדים, שצבעיה של אמריקה עוד מתייבשים עליו. הוצאת כרמל ממשיכה במפעל של תרגום וולף: הבט הביתה, מלאך, בתרגומו המסעיר של עודד פלד, מצטרף לרומן לא תוכל לחזור הביתה, שראה אור ב־2015. ...

6.

אני מרגיש שעוד לא חוויתי מוות של קרוב בתחושה החזקה שלו. כלומר כן חוויתי מוות אחד של סבא שגם השפיע עליי קצת, אבל מלא פניות בחיים שלי הצליחו ל... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
העיסוק בזמן שחולף ובניסיון לתפוס אותו נועד הרי לכישלון ולשברון לב. הנובלה היפיפייה של תומאס וולף פותחת בתיאור מפעים של רגע מסוים כשהגיב... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
הפרק על חנות הממתקים הוא לא פחות מגאוני. זה כל מה שיש לי לומר. ותומס וולף יודע לחבר מילה ועוד מילה, בהחלט יודע.... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
כמה יפה הנובלה הזו, קראתי אותה פעמיים ברצף. מרטיטה בכל משפט. כל פיסת זיכרון וגעגוע שהיא מתארת מדויקת ונעימה כמו מוזיקה של ממש וגם מוחשית. כ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
כל יום אדם מת ויחד איתו מתים בני משפחתו, מה שנותר הם הזיכרונות ולעתים גם הם אינם קיימים. כל יום כשאדם מסיים את חייו מתים איתו חלומותיו, ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
*** יש שאני נוסע בקו 18 מדי שבוע, ספסל שני מהסוף, מקשיב לשירים באוזניות ובוהה במושבים ההולכים ומתרוקנים, ערב כזה, מעונן וקצת קר, נוסע ורגע ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ