1945. גרמניה קורסת. הצבא הרוסי מתקדם לעבר ברלין. היטלר קורא לבני הנוער לצאת להגן עליו ועל עיר הבירה.
פטר, נער גרמני מתנועת הנוער ההיטלראי, נשמע לקריאה ויוצא להילחם בברלין המופגזת. מן הקרבות ברחובות הוא בורח אל הבונקר של הפיהרר, ושם הוא נקלע לאירועים מקפיאי דם.
כעבור שנה פטר חוזר לבונקר של היטלר, הפעם עם עפרה, נערה מארץ ישראל. האם תיתכן ידידות בין נערה יהודייה ובין נער גרמני אחרי מלחמת העולם השנייה? מה קרה בבונקר של היטלר בימים האחרונים של המלחמה?

פטר הדליק את הפנס והשניים החלו יורדים במדרגות התלולות לעומק הבונקר המסתורי.
— פטר אני פוחדת, לחשה עפרה, בוא נחזור.
— אל תדאגי, הרגיע אותה הנער הגרמני, אני מכיר כאן כל שביל, כל חדר, כל גומחה. חייתי כאן לפני שנה במשך עשרה ימים.
— מה?! באמת?
— כן. ברחתי לכאן מההפצצות על ברלין. היו כאן המון קצינים ומזכירות, וגם ילדים.
— כאן באמת היה היטלר?
— היה. ראיתי אותו ואפילו שמעתי את הירייה שירה לעצמו בראש. עפרה הצטמררה וקפאה על מקומה. אך פטר לקח את ידה והוביל אותה במסדרונות הארוכים המפותלים והמאיימים.

זהו ספר נוסף בסדרת המתח המצליחה של אורה מורג, והפעם הסופרת מתמקדת בימיו האחרונים של היטלר, במשפטי נירנברג ובחבורת הנוקמים היהודית שיצאה לנקום בנאצים.

שם הספר
לפעמים יום-הולדת זה דוקא יום נעים
על נמר אי אפשר להמר
החטיפה מן המנזר
המרד נגד האונייה אפרודיטה
הבריחה אל שום-מקום