ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 באפריל, 2012
ע"י אופיר
ע"י אופיר
ספר נחמד, אבל לא הכי טוב של אורה מורג, לדעתי.אתחיל מהדברים הטובים: הספר מעניין, עצוב ומסופר בצורה מעניינת. הוא מספר על אירועים היסטוריים חשובים ומעניינים שלא ידועים כמעט לכולם. אני לא הייתי יודעת עליהם אם לא הייתי קוראת את הספר.
אולם, היו שני דברים שהפריעו לי בספר. הראשון הוא חוסר הבהירות שבו.לדוגמא, לא ברור איזו מערכת היחסים יש בין עופרה, הנערה היהודיה, בת לניצולי שואה מישראל, ופטר, הנער הגרמני שהיה בתנועת הנוער הנאצית (כתוצאה משטיפת מוח)- מה הם בעצם? ידידים? חברים טובים? נאהבים? האם עופרה כועסת על פטר מכיוון שהוא היה פעם בתנועת נוער היטלרית? וכו'.
הדבר השני שהפריע לי בספר זה היה החירות הספרותית המוגזמת, (לעניות דעתי), שנטלה אורה מורג לידיה. למשל: לא הייתה הפסקה במשפטי נירנברג כפי שמסופר בספר.
לזכות הספר ייאמר, שבסוף יש "דבר ההיסטוריון" שמפרט מה קרה באמת ומה הסופרת הוסיפה כדי לקדם את העלילה.
אורה מורג היא סופרת מצויינת, אך היא די אכזבה אותי בספר הזה. [אבל זה לא אומר שאפסיק לקרוא ספרים שלה..:)]
0 הקוראים שאהבו את הביקורת