אריסטופנס/אריסטופאנס

אריסטופנס/אריסטופאנס

סופר

אריסטופאנס (ביוונית: Ἀριστοφάνης, בערך 446 לפנה"ס - 385 לפנה"ס) היה גדול מחברי הקומדיה באתונה העתיקה. אריסטופאנס חיבר כ-40 קומדיות, שמתוכן שרדו עד ימינו 11, ולמעשה הן הקומדיות העתיקות היחידות שנשתמרו בשלמותן (להבדיל משתי הקונבנציות של הקומדיה היוונית שבאו לאחריה: הקומדיה התיכונה, והקומדיה החדשה). ההקשר שבהן מוצגות הקומדיות הוא הקשר של תחרות, שהתקיימה מדי שנה בחגיגות התיאטרון באתונה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (27):
ספרים שאני רוצה לקנות, גיבורות נשיות יוצאות דופן, מחזות, לקרוא, קלאסי, איך לבקר ביוון מבלי לקנות כרטיס טיסה, מחזות יווניים בתרגום אהרן שבתאי; חסרים בסימניה המחזות הבאים: אוריפידס: הלנה, הנשים הפיניקיות, ילדי הרקלס, מבקשות החסות, נשי טרויה ;אייסכילוס: מבקשות החסות, שבעה נגד תבי, שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה, מחזות (יש גם ברשימת שירה), שירה | מחזות | מחקרי ספרות | תרבות ואומנות, קריטי לעולם, ספרים לקריאה עתידית, ספרות יון ורומי, ספרים שקראתי, ספריעד- מקור ראשוני ותרגומים של יצירות מופת, סדר על המדף: שירה ומחזות, רשימה, ספרי מופת, אהבתי, עוד ...
1.
בהנהגת פרקסגורה מתחפשות הנשים לגברים. הן מתגנבות עם שחר לאסיפת העם, וברוב קולות יוזמות חוק שמעביר את השלטון באתונה לידי הנשים, וזאת כדי לכונן בה משטר של צדק חברתי, שלום ואושר. על - פי הסדר החדש הופכת העיר כולה למשק - בית שבו שורר שיתוף ברכוש, והאזרחים סועדים יחדיו באולמות הציבוריים. המשפחה מתבטלת ומונהגים חופש מיני ושוויון הזדמנויות לנשים ולגברים. בהתאם לכך נתבעים הצעירים והיפים, משני המינים, לשכב קודם כול עם הזקנים והמכוערים. מעמדי הסיום מדגימים את הצלחת התוכנית. מבחינת החזון האוטופי שלה, מהפכת הנשים היא הקומדי הנועזת ביותר של אריסטופנס. זהו הספר העשרים וארבעה בסדרת תרגומיו של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא והערות, וכן נספח ובו קטעים מ"פוליטיאה" של אפלטון (שנוגעים לביטול המשפחה ולשיתוף בנשים במדינה האידיאלית), וכן קטעים מהביוגרפיה של הפילוסוף דיוגנס מסינופה, מאת דיוגנס לארטיוס, ומערכון מאת הרודס: "האישה הקנאית". על המתרגם: אהרן שבתאי למד יוונית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, המשיך במסלול ישיר לדוקטורט בסורבון בפריז והשתלם באוניברסיטאות קיימברידג' וברקלי. בשנת 1979 קיבל תואר דוקטור. שימש כמרצה בחוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, כמרצה לספרות יוונית ולשירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ולימד מיתולוגיה יוונית וקולנוע בביה"ס לקולנוע בירושלים. אהרן שבתאי פרסם את ספר שיריו הראשון ב - 1966, מאז הוציא למעלה מעשרה ספרי שירה. ב - 1978 קיבל את פרס ראש הממשלה לשירה, ב - 1993 את פרס שרת החינוך לתרגום, וב - 1999 קיבל שבתאי את פרס טשרניחובסקי על תרגומי הדרמה היוונית. החל מ - 1988 עוסק שבתאי בתרגום מיוונית, של שירים, כתבי הוגים ודרמה....

2.
שני אתונאים שעייפו מהתדיינויות התמיד בבתי המשפט של אתונה ומתלאות העיר האחרות באים אל מקום משכנן של הציפורים, ושם הם מבקשים לפגוש את טראוס הדוכיפת, אדם שהפך לציפור, ולשאול אותו, הרואה במעופו את התבל כולה, היכן יוכלו למצוא עיר כלבבם להתיישב בה. מוצאים חן בעיניהם חיי הציפורים, הדומים לירח דבש תמידי, ועולה בדעתם הרעיון לבנות עיר בחלל האוויר, בתחומן של הציפורים, ולהפוך אותן לכוח החדש בתבל, שיתפוס את מקומם של אלי האולימפוס. הציפורים מקבלות את ההצעה ובונות את העיר 'תל-קוקו-העננית', החוצצת בין האלים ובין ניחוח הקרבנות שבני האדם מקריבים להם. האלים המורעבים נכנעים לכל הדרישות. פיסתטירוס תופס, למעשה, את מקומו של זאוס, והופך לא רק למלך הציפורים אלא גם למלך האלים ובני האדם.'תל-קוקו-העננית' – עיר הקיימת בדמיון בלבד, מקום מילוט דמיוני – היא עיר אוטופית שאינה בנמצא בשום מקום, אך אריסטופאנס בנה אותה מאבני בניין מוכרות, מה שמאפשר לו לבקר את המציאות החברתית והמדינית של אתונה וללגלג על מרכיביה. העולם האוטופי מלא וגדוש בהתייחסויות לחיי ההווה באתונה על כל היבטיהם, המקומיים אך גם הכלל-אנושיים. אין פלא אפוא ששם העיר הפך לשם דבר בספרות אירופה ובתרבותה.הקומדיה הוצגה בשנת 414 לפנה"ס והיא אחת הקומדיות הידועות ביותר והאהובות ביותר של אריסטופאנס....

3.
אריסטופנס כתב והעלה את ליסיסטרטה בשנת 411 לפנה"ס, כשנה לאחר התבוסה הנוראה של הצבא האתונאי שנשלח לסיציליה. הגיבורה היא אישה אתונאית שמארגנת את נשי יוון לשביתה ביחסי מין. הן מסרבות להתמסר לבעליהן, כל עוד אין הם מסיימים את המלחמה המתמשכת ביוון כבר עשרים שנה. בד בבד כובשות הנשים את האקרופּוֹליס ומונעות שימוש בכספי המדינה להוצאות הצבא. הרעב המיני כופה על הגברים להיענות לנשים, והקומדיה מסתיימת בהתפייסות ובשלום. ליסיסטרטה היא הקומדיה שמבטאת באופן הנחרץ והמשוחרר ביותר את התשוקה לשלום ואת הזיקה בין נשים, אֶרוֹס ופוליטיקה. זוהי הקומדיה הידועה ביותר של אריסטופנס, והיא מוכיחה את האקטואליות שלה, מאז ועד עצם היום הזה. זהו הספר השישה־עשר בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נספח תרגומים: שירים ארוטיים מתוך האנתולוגיה היוונית, ויצירות משל ארינה, תאוקריטוס, הרודס ואריסטופנס. ...

4.
כרך א': "אכרנים", "פרשים", "עננים", "צרעות", "שלום", "צפרים". כרך ב': "ליסיסטרטי", "תסמופורניות", "צפרדעים", "קהלניות", "פלוטוס"....

5.
6.
איש אחד ושמו דיקאיופוליס, אזרח אתונה, עושה דין לעצמו: בעיצומה של המלחמה המתמשכת שניטשה בין אתונה ובנות בריתה ובין ספרטה ובנות בריתה, הוא מחליט לכרות ברית שלום פרטית עם האויב. החלטה זו גומלת בלבו אחרי שעולים בתוהו כל מאמציו לשכנע את הקהל שבא לאספת העם, ואת המדינאים, הבטוחים בניצחון, לחדול מן המלחמה. הוא אומר ועושה, ולמרבה הפלא: מצליח. השלום הפרטי שעשה מביא לו ולבני משפחתו שגשוג כלכלי ושמחה, בלב ההרס, החורבן והשנאה שזרעה המלחמה סביב. נס זה קורה בקומדיה `האכארנים` של אריסטופאנס. קומדיה זו הוצגה באתונה בשנת 125 לפנה``ס, שש שנים לאחר שפרצה המלחמה הפלופונסית בין שני הגושים על השליטה ביוון, ועשרים ואחת שנה לפני שהסתיימה בתבוסתה של אתונה. יש בקומדיה זו, הקדומה בקומדיות של אריסטופאנס שהשתמרו, כל התכונות שאיפיינו את מחזותיו: מעברים מהירים ממעמד למעמד וממקום למקום, התנצחויות, השמעות אישיות, קטעי מקהלה ומחול, ובעיקר: עלילה פנטסטית שאיננה בריחה מן המציאות, אלא ירידה לשורש חולייה הכואבים של החברה, מתוך מעורבות עמוקה....

7.
8.
בקומדיה ``הצפרדעים``, יורד האל דיוניסוס, המחופש להרקלס, עם עבדו לשאול כדי להעלות משם משורר, על מנת שתינצל המדינה ויתקיימו חגיגות התיאטרון. האדון ומשרתו עוברים תלאות ותהפוכות, עד שדיוניסוס מתקבל אצל אל המתים ומתמנה לשופט בעימות על כתר השירה הדרמטית. בדו-קרב המלומד והפארודי, שהוא הפואטיקה הראשונה שנכתבה (לפני זו של אריסטו), מנצח אייסכילוס את אוריפידס, וזוכה לקום לתחייה ולשוב יחד עם האל. זוהי הדרמה האחרונה שנכתבה במאה החמישית, כמה חודשים לפני מפלת אתונה וכניעתה. ``הצפרדעים`` הוא רקוויאם לשירה, לתרבות ולאתונה, והרעיון הדון קישוטי (או הג`ויסי) שמשתמע מבעד למספד הזה הוא, שהטרגדיה וערכיה הנעלים המכלכלים את התרבות והמדינה, יכולים מכאן ואילך לשרוד ולחגוג רק כפארודיה וכקומדיה. זהו ספרו החמישה-עשר בסידרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יוונים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נספח תרגומים: ההימנון למוזות מאת הסיודוס, ומשירי היפונקס....

9.
למחבר הטרגדיות אֶוּריפידס נודע שהנשים זוממות להמיתו, משום שהוציא את דיבתן רעה במחזותיו. קרובו, מחופש לאישה, מגן עליו באספת החג של הנשים, שבה אין לגברים דריסת רגל. נאומו מכעיס אותן עוד יותר, כי הוא מונה חטאים שאוריפידס נמנע מלהזכירם. הנשים הזועמות מגלות את המתחפש, ואוריפידס מנסה למלטו מידן בתחבולות הלקוחות מהטרגדיות שלו.המחזה, שאינו פוליטי, עוסק בנשים, ביחס הגברים אליהן, במעמדן ותדמיתן בחברה ובעיצובן בדרמה, וכל זאת באמצעות פרודיות על טרגדיות של אוריפידס. אוריפידס משחק את הגבר המציל וקרובו את הנערה שיש להצילה. תחבולות הטרגדיה אינן מצליחות ואוריפידס ממציא תכסיס חדש לחלוטין, מתאים לקומדיה. גם הוא מתחפש לאישה, לסרסורית זקנה, ובעזרת רקדנית שובת לב הוא מפתה את השוטר לנטוש את משמרתו ולהתייחד עם הרקדנית. בסיועה של המקהלה, המטעה את השוטר, נמלטים אוריפידס וקרובו מן המקום.הקומדיה, שהוצגה בשנת 411 לפנה"ס, משעשעת בלשונה ובהלצותיה וגם במבנה הקומי המיוחד שלה: שילוב פרודי של מעמדים מטרגדיות ידועות של אוריפידס בעלילה הקומית. התחפשות לנשים מאפשרת לשחקנים להציג את הווירטואוזיות שלהם בגילום דמויות שונות זו אחר זו ובמעבר מהיר מתפקידים קומיים לפרודיות קומיות של תפקידים טרגיים....

10.
דבר ידוע ומפורסם הוא וכל מי שאזניו בראשו שמע לא אחת, כי בעולמנו העושר איננו נמצא בידים הנבונות. הצרה היא, שבדומה למזג האוויר, כולם מתלוננים ואיש איננו עושה דבר לתיקונו של המעוות. סליחה, טעות! היה בכל זאת איש אחד, חרמילוס - אזרח אתונה צדיק ועני, כמובן - שהחליט לשנות סדרי עולם. הוא גילה את הסיבה לחלוקה הבלתי צודקת של העושר בתבל : פלוטוס, אל העושר, הוא עיוור ובגלל עיוורונו איננו מצליח למצוא את דרכו אל בתי הטובים והישרים. חרמילוס מחליט לרפא את האל ממומו ותכניתו מצליחה בידו. פלוטוס פוקח את עיניו ומיד משתנים סדרי עולם - הרשעים יורדים מנכסיהם והצדיקים מתעשרים. "פלוטוס" - המחזה האחרון של אריסטופאנס ששרד בידינו (הוצג בשנת 388 לפנה"ס), משקף את השפל והדלדול, שפקדו את אתונה לאחר מפלתה במלחמה הפילופונסית ואבדן האימפריה הימית, שפגע קשה בכלכלתה ורושש שכבות אוכלוסיה רחבות. המחזה מתאר אוטופיה סוצי - אלית ויוצר עולם דמיוני, שבו חרמילוס ושאר אזרחי אתונה משיגים עושר ורווחה החסרים להם למעשה. אם לשפוט על פי מספר כתבי היד של המחזה, היה "פלוטוס" יצירתו הפופולארית ביותר של אריסטופאנס בימי קדם, בימי הביניים ובתקופת הריניסאנס....

11.
לגיבור המחזה, פילוקלאון (אוהב קלאון), אתונאי קשיש, מחלה מוזרה: הוא 'חולה שיפוט'. בנו אנטיקלאון (שונא קלאון) מנסה לרפאו בדרכים מקובלות ובלתי מקובלות, ומשאינו מצליח הוא כולא אותו בביתם ומציב עבדים לשמור על הפתח לבל יימלט. לאחר נסיונות הימלטות משעשעים בסופו של דבר משכנע הבן את האב לשנות את אורח חייו ולהגביל את תאוות השיפוט שלו ל"פשעים" שבוצעו במשק הבית. הוא מסדר עבורו בית משפט על כל פריטיו, פילוקלאון יושב בדין ועורך משפט לכלב שגנב גבינה סיציליאנית. המחזה עוסק בדרך היתולית במערכת השיפוט באתונה וגם בהיבטים מדיניים של השימוש בבתי דין לצרכים פוליטיים ואישיים....

12.
כרך א': אכרנים, פרשים, עננים, צרעות, שלום, צפרים. כרך ב': ליסיסטרטי, תסמופורניות, צפרדעים, קהלניות, פלוטוס....

13.
14.
דמוס(העם) זקן נרגן, עובר בטל שנדמה כי כל אחד יכול להוליכו שולל, קנה לעצמו עבד חדש בשם פפלגון (המדינאי קלאון) והעבדים שבביתו (המנהיגים הקודמים) נידחו על ידו, אינם מרוצים וזוממים לסלקו. מכיוון שפפלגון הוא גס רוח, בור ורמאי מושחת, כדי להפילו הם מחפשים עבד בעל תכונות כמו שלו אבל מוקצנות יותר, כי אלה הן התכונות הנחוצות למנהיג. הבחירה נופלת על מוכר נקניקים, בזוי יותר, בור יותר, שהשוק היא מכורתו. לאחר שרשרת עימותים בין השניים דמוס מחליט לבחור במוכר הנקניקים למנהיגו ולסלק את פפלגון.
הנושא של המחזה אינו קלאון האיש אלא שאלת המנהיגות בכללה. ההתקפה על מנהיגותו של קלאון היא בה במידה התקפה על עם האתונאים – מי הם מנהיגיו, כיצד בוחרים בהם ובאיזו דרך הם מצליחים להנהיג את העם לאחר בחירתם. לרעיון המופשט של שאלת המנהיגות העניק אריסטופאנס לבוש מוחשי: גיבור המחזה הוא אדון הבית והמנהיגים הם עבדיו. הם אמורים לשרתו אך למעשה הם השולטים בו ומנצלים אותו לקידום טובות הנאה שלהם.
המחזה הפרשים הוצג באתונה בשנת 424 לפסה"נ וזכה במקום ראשון. ...

15.
מותו של אוריפידס הותיר את אתונה בלי מחזאים הראויים לשמם. האל דיוניסוס, פטרון הצגות התאטרון, מחליט לצאת למסע קשה אל השאול כדי להשיבו משם לארץ החיים, כי כלתה נפשו אליו. הוא מבקש הוראות דרך מהרקלס הגיבור, שהיה בשאול ושב משם בשלום, ומחופש להרקלס, עם עבדו קסנתיאס, הוא עושה דרכו לארץ המתים. הוראות הדרך של הרקלס אמנם מתממשות, אך בסופו של דבר דיוניסוס מוצא עצמו בנסיבות שלא פילל להימצא בהן: שוכני השאול, הסבורים שהוא הרקלס, יש בהם הרוצים להיפרע ממנו על מעלליו בביקורו הראשון, ואילו אחרים מבקשים לארחו ברוחב יד. בצר לו דיוניסוס מחליף בגדים וזהות עם עבדו כל אימת שהוא מחליט שכדאי לו, או שלא כדאי לו, להיות הרקלס. לבסוף הוא פוגש בפלוטון מלך השאול, וזה שם אותו לשופט בין אייסכילוס לאוריפידס, הטוענים כל אחד לבכורה של המחזאי הטוב ביותר. כוונתו של דיוניסוס הייתה להשיב לארץ החיים את אוריפידס, אך בסופו של העימות בין המחזאים, בהיפוך מפתיע ומשעשע, הוא משנה את דעתו ומעניק את הבכורה לאייסכילוס. המחזה הוצג בשנת 405 לפנה"ס, שנה לפני סיומה של המלחמה הפלופונסית בתבוסתה של אתונה. בזכות העצה שהשיא אריסטופאנס לאנשי עירו בפרבסיס – השבת זכויות אזרח למי שאיבדו אותן בהפיכה האוליגרכית של שנת 411 וכן לכל מי שיהיה מוכן להילחם למען העיר – זכתה ההצגה במקום ראשון בתחרות וגם, מעשה ללא תקדים, בהצגה חוזרת. ...

16.
17.
18.

כנראה המחזה הכי ידוע של אריסטופנס בעת המודרנית, ויצירה עם השפעות אמיתיות על סכסוכים ברחבי העולם. היצירה עוסקת בליסיסטרטה (תרגום מילולי: מ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
אריסטופנס הוא מחבר הקומדיות היווניות העתיקות היחיד שנשתמרו לנו יצירות שלמות פרי עטו. 11 במספר. (מלבדו שרדו גם קטעים משמעותיים מקומדיות של ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
באמצע המלחמה הפלופונסית, איכר אחד מאתונה מחליט שנשבר לו הזין מהדמגוגיה וחרחור המלחמה באסיפות העם והוא כורת ברית שלום פרטית עם ספרטה בעזר... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
Money makes the world go 'round.. העושר הוא עיוור. יש אנשים שמתעשרים מכלום באמצעות המון עבודה קשה וחכמה, ויש כאלו שעם כל העבודה הקשה שלהם וחכמתם, דברים... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
Ἀριστοφάνης- Ἀχαρνεῖς, Ιππής, Νεφέλαι, Σφήκες, Ειρήνη, Ὄρνιθες, Λυσιστράτη, Θεσμοφοριάζουσες, Βάτραχοι, Ἐκκλησιάζουσαι, Πλούτος אחד ע... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אמנם מחזה שנכתב לפני למעלה מ2000 שנה. אבל הוא יכול להתאים לכל תקופה. מתי אין מלחמות? מצחיק וחמוד.שווה קריאה.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ