“Ἀριστοφάνης- Ἀχαρνεῖς, Ιππής, Νεφέλαι, Σφήκες, Ειρήνη, Ὄρνιθες, Λυσιστράτη, Θεσμοφοριάζουσες, Βάτραχοι, Ἐκκλησιάζουσαι, Πλούτος

אחד עשר המחזות של אריסטופנס הן השריד העתיק ביותר של קומדיות מיוון העתיקה. מתוך כארבעים קומדיות רק אלו שרדו בשלמותן והן מוצגות עד עצם היום הזה על בימות התיאטרון. ואלו הקומדיות:

הארכנאים- הקומדיה העתיקה ביותר ששרדה עד ימנו, הוצגה ב-425 לפני הספירה. מספרת על דיקאיופוליס אזרח אתונה שמאס במלחמה הפלופונסית (מלחמה ארוכת שנים שהתרחשה בזמנו של אריסטופנס בין אתונה ובעלות בריתה לבין ספרטה ובעלות בריתה), מחליט לחתום על הסכם שלום עצמאי מול ספרטה.

הפרשים- מחזה שתוקף את קליאון (דמגוג שאריסטופנס שנא) הוא מוצג כמשרתו הראשי של דמוס ומתייחס לשאר המשרתים ברשעות. הם בתגובה שוכרים את שירותיו של מוכר נקניקים שמצליח להפיל אותו מתפקידו.

העננות- סטרפסיאדס רוצה לגמול את בנו מהתמכרותו למרוצי סוסים ושולח אותו ללמוד פילוסופיה ורטוריקה אצל סוקרטס.כל המחזה שם לצחוק את תורתו החדשה של סוקרטס ובסופו סטרפסיאדס שורף את בית הספר של סוקרטס וכל תלמידיו נחנקים מעשן.

הצרעות- גיבורי המחזה הם פילוקליאון ובנו בְּדֶליקליאון. פילוקליאון מכור להליכי בית המשפט האתונאי- ומבלה את כל זמנו כמושבע השופט את בני עירו.בנו מנסה לסגור אותו בבית אך מיכיוון שהאב מכור למשפט, ובהיעדר מועמדים להישפט, שופט את הכלב המשפחתי מאחר שאכל גבינה סיציליאנית.

השלום- בעוד אתונה וספרטה לוחמות אחת בשנייה במלחמה הפלופונזית, עולה טריגאאוס, חקלאי זקו, על חיפושית זבל ענקית במטרה לעוף אל השמים ולהיפגש שם עם זאוס.טריגאאוס מגיע לשמים ומגלה שכל האלים האולימפיים למעט הרמס עזבו את השמים והשאירו אותם בשליטת "מלחמה" ו"אי סדר". כמו כן הוא מגלה כי אלת "השלום" נכלאה בתוך בור עמוק מכוסה באבנים כבדות.הוא מחלץ את אלת השלום והיא חוזרת עימו להשכין שלום בין אתונה לספרטה.

הציפורים- פיסטיירוס ואואלפידס קצים בקשיי החיים באתונה בזמן המלחמה. הם יוצאים בחיפוש אחר טראוס, המלך שהפך לדוכיפת ושולט בממלכת הציפורים בשמיים. הם משכנעים אותו להקים ממלכה אוטופית בשמיים של שלום והוא נענה לבקשתם.

ליסיסטרטה- המפורסם במחזותיו של אריסטופנס. מספר על ליסיסטרטה שמאגדת נשים מיוון ומספרטה ומשכנעת אותן לערוך שביתת מין על הגברים עד שאלו יפסיקו להלחם וישכינו שלום.

חג הנשים- אוריפידס מגלה כי בחג התסמפוריה שרק נשים משתתפות בו, הן מתכוונות לשפות אותו על כי כתב עליהן שהן משוגעות, רוצחות, רגשניות ואובדניות. הוא מצליח לשכנע את חברו אגתון להתחפש לאישה ולחדור להיכל הקדוש כדי שזה יסנגר עליו מפני זעם הנשים.

הצפרדעים- מתאר את סיפורו של האל דיוניסוס, המאוכזב ממצב הטרגיקונים היווניים, בעודו מתאושש מההפסד בקרב ארגינוסאה. דיוניסוס נוסע להאדס במטרה להשיב את אוריפידס (מחזאי הטרגדיות הנודע) מן המתים.

מהפכת הנשים- נשי יוון בתחבולה מתחפשות לגברים והולכות למועצת העם וברוב דמוקרטי הן מצליחות להעביר את שלטון העם לידיהן.

פלוטוס- מחזה זה עוסק בשאלה מדוע העושר אינו מוחלק לצדיקים (או לרשעים), אלא מחולק באופן אקראי. חרמילוס פוגש את פלוטוס אל המזל העיוור ומצליח להעניק לו את מאור עיניו.


מצאתי את המחזות קשים לקריאה. יש המון ביאורים בספרים שמחייבים להבין את המצב הפוליטי באותם זמנים, הבנה במיתולוגיה היוונית, אישים בני זמנו של אריסטופנס ותפקידם, חגים, מנהגים וכו... עם זאת, רעיונותיו של אריסטופנס רלוונטים גם היום. תפיסתו פציפיסטית וכשקוראים את הדיאלוגים בין רודף השלום (ממחנה השמאל) ובין איש הצבא (ממחנה הימין) מבינים ש-2500 שנה עברו ושום דבר לא השתנה.
קראתי את המחזות הללו בתקופה מאוד קשה בחיי. אני עובר תהליך גרושין וחוויתי בצורה מאוד קשה את התפרקות התא המשפחתי שלי. דווקא בתקופה זו בחרתי בקומדיה. תקופה בה איבדתי את שמחת החיים שהייתה בי. בקריאתה הבנתי כי גם אריסטופנס לא כתבה לשם הבדיחה והצחוק, הוא כתבה מתוך תסכול, יאוש מהמצב המדיני, מנהיית העם אחר דמגוגים ומחרדה מאוד עמוקה מהעתיד לבוא. זו הייתה הדרך שלו לבטא את ביקורתו על המצב. אחרי הכל, למרות תסכולו, תקוותו לעתיד טוב יותר הייתה גדולה וחזקה מכל מכשול שהציבה המציאות.”