“אפרים, חבר קיבוץ, עובד מזה שלוש שנים באספסת. יום אחד הוא מחליט כי לא עוד: "גמרתי היום את העבודה באספסת. נראה במה ישבצו אותי הערב. שלוש שנים 'חציר'ניק' ועכשיו משהו חדש", כך הוא מספר לנחמה - אהובה, חברת נפש, או שמא מושא מאווייו. הסיפור נע בשני מישורים: האחד, מה שניתן לתאר כמתרחש בתודעה של אפרים; חשבון הנפש שהוא עושה לגבי צעד זה. ואילו השני, תגובות חברי הקיבוץ להודעה/בקשה של אפרים ועד החלטתו של אפר”

“ספר מיוחד בשפתו ובהיקפו. הספר מתאר את הקרבות החוזרים ונשנים על גבעה 244 (הקרויה צקלג) במלחמת העצמאות מנקודת מבטם של מספר לוחמי פלמ"ח. חלק ניכר מהספר מתאר את מחשבותיהם ולבטיהם באשר למלחמה, לעבודה במשק, לבנות ועוד. בכל פעם מתוארות מחשבות של חייל אחר, אך ממילא תמיד ס. יזהר מדבר מגרונותיהם וקשה להבדיל בין הדמויות. השפה גבוהה וקשה, מלאה חידושי מילים והטיות, ותיאורי נוף אינסופיים המעבירים היטב את אוויר”

“באחד המערכונים של 'היהודים באים' נערך טקס חלוקת פרס ישראל לסופר ס. יזהר על ספרו 'ימי צקלג'. כשעולים חברי ועדת הפרס לתת את נימוקיהם לבחירה מסתבר שאיש לא קרא את היצירה המונומנטלית הזאת " מרוב שאהבנו את הספר" אומר אחד השופטים "קנינו שניים ממנו". קטע משעשע במיוחד מגיע כשעולה הסופר, בגילומו של מוני מושונוב הנהדר, ומסתבר שאפילו הוא לא קרא את הספר פרי עטו " הספר הזה על...אה...אחח...צקלג עם השטויות שלו".”

“אפרים, חבר קיבוץ, עובד מזה שלוש שנים באספסת. יום אחד הוא מחליט כי לא עוד: "גמרתי היום את העבודה באספסת. נראה במה ישבצו אותי הערב. שלוש שנים 'חציר'ניק' ועכשיו משהו חדש", כך הוא מספר לנחמה - אהובה, חברת נפש, או שמא מושא מאווייו. הסיפור נע בשני מישורים: האחד, מה שניתן לתאר כמתרחש בתודעה של אפרים; חשבון הנפש שהוא עושה לגבי צעד זה. ואילו השני, תגובות חברי הקיבוץ להודעה/בקשה של אפרים ועד החלטתו של אפר”

“ספר מיוחד בשפתו ובהיקפו. הספר מתאר את הקרבות החוזרים ונשנים על גבעה 244 (הקרויה צקלג) במלחמת העצמאות מנקודת מבטם של מספר לוחמי פלמ"ח. חלק ניכר מהספר מתאר את מחשבותיהם ולבטיהם באשר למלחמה, לעבודה במשק, לבנות ועוד. בכל פעם מתוארות מחשבות של חייל אחר, אך ממילא תמיד ס. יזהר מדבר מגרונותיהם וקשה להבדיל בין הדמויות. השפה גבוהה וקשה, מלאה חידושי מילים והטיות, ותיאורי נוף אינסופיים המעבירים היטב את אוויר”

“באחד המערכונים של 'היהודים באים' נערך טקס חלוקת פרס ישראל לסופר ס. יזהר על ספרו 'ימי צקלג'. כשעולים חברי ועדת הפרס לתת את נימוקיהם לבחירה מסתבר שאיש לא קרא את היצירה המונומנטלית הזאת " מרוב שאהבנו את הספר" אומר אחד השופטים "קנינו שניים ממנו". קטע משעשע במיוחד מגיע כשעולה הסופר, בגילומו של מוני מושונוב הנהדר, ומסתבר שאפילו הוא לא קרא את הספר פרי עטו " הספר הזה על...אה...אחח...צקלג עם השטויות שלו".”