“"הסופר בחר לו מעשה קידוח אחד בארץ הנגב, אסף חלוצי ישראל סביב צינור קידוח סרבני, בפעם הראשונה, דומני נזקקה הפרוזה העברית מתוך אהבה לחלקי מכונות, לכלים ולמכשירים, למונחים טכניים, למהלכי עבודה מפרכי גוף ונפש – הם הועלו בקפדנות מרובה וידיעה - ובפעם הראשונה ה"טכני" שבזה הובא לידי מגע אינטימי ביותר עם גופו של אדם. כל רחשיו – מאווייו , עם הפתטי שבו,....מגע זה הולך ומרחיב את איזור השפעתו, עד שכלי העבודה”