והרי תקציר עלילת הספר "פרא":
ילד אחד מצא דביבון וגידל אותו בבית במשך שנה.



מה זהו?
זה כל הסיפור?
איפה הטוויסט, הפואנטה, ההרפתקה, איפה הרעים בסיפור, כלי נשק, חטיפות, פיצוצים, איפה הכוחות העל טבעיים, ערפדים, קוסמים, קוראי מחשבות, מכשפות...?
פשוט... זהו?
כן, זהו.
ואם תקראו תגלו שזה לגמרי מספיק.
פרא הוא ספר ילדים "של פעם".
קודם כל בסגנון העלילה שלו, שהיא, כפי שהבנתם, עלילה פשוטה, נטולת

לנתק קשר עם חבר אמיתי, אדם שאהבת, להשליך הכול לפח אשפה דמיוני, הדבר אינו פשוט. אדם שהיה כל עולמך, היא תחושה מצמררת.
אדם שהתרגלת לראותו כחלק ממך, בשר מבשרך, שהיה שם ברגעי השמחה, הקושי וכמובן האושר ולפתע פתאום, בלא התראה מוקדמת, נגדע החוט המקשר בין שניכם, כחבל הטבור של האם הנחתך ביד הרופאים.
וכאשר החבל הזה נחתך אתה מצוי בהכחשה. זהו תהליך הדומה בהשפעתו לתהליך אבל ובסופו של דבר ישנה השלמה, השלמה של