“גבר צעיר-, סכיזופרן השומע קולות של 'הדודים היהודים' כך הוא מכנה אותם -יוצא למסע של הרג והרס, בו מעורבים זקנה ניצולת שואה, אותה הוא רוצח כבר בתחילת הספר, לאחר מכן הוא הופך להיות הזקנה שרצח וממשיך לרצוח ולרמוס. גיבור הסיפור הוא ללא ספק משוגע לגמרי, הוא מושפע מאוד מהשואה ויש בספר הרבה ניצולי שואה אשר הסיוטים הם מרכז חייהם. הספר כתוב בקצב מהיר, אירוע רודף אירוע והכול במין תמהיל של אנשים אשר כל אחד מ”

“ספר זה מביא את סיפורם של שלושה דורות של נשים בנות משפחה אחת בירושלים. לכל אישה יש אופי שונה, שפה אחרת וכל חלק כתוב בסגנון כתיבה אחר. הראשונה שושנה ציירת שנכפה עליה שידוך שאינה רוצה, נעימה אישה שחולה בסרטן סופני וחזרה בתשובה. ופרד אשר מעלה לאינסטגרם את חייה. הדמות של פרד היא בוטה מצחיקה ומלאה בחיות. היא הדמות האהובה עלי בספר היא לסבית, ישירה בוטה ושמנה. יש לה מערכת יחסים עם איריס אשר נקטעת במהל”

“הספר "אסתר של הסיגריות" מאת יוסי וקסמן, מספר את סיפורה של אסתר, אישה זקנה המקבלת בשורה הזויה המטלטלת את עולמה. הספר כתוב בצורה משעשעת שמרככת את הסיפור העצוב. אסתר, הדמות המרכזית, פוגשת במהלך הסיפור בבני משפחתה המתים, והמפגשים הללו מחזירים אותה לזיכרונות מהעבר. כל פסקה חושפת עוד פרטים על הרקע שלה. אסתר היא זקנה "מגניבה" – למרות שהתנהגותה בתקופות אחרות בחייה אולי הייתה נחשבת אנוכית, מטורפת, מזניח”

“לפני כמה חודשים בשיטוט חלונות ראווה ברחבי תל אביב, באחת החנויות היה מוכר צעיר שהיה בגבו אלי, ברקע היתה מוזיקה, והוא רקד. אבל מה זה רקד, כל כולו. לא כמה נענועי גוף סמליים. כזה ריקוד כאילו שהמוזיקה נובעת מתוכו, ולא מהספוטיפיי במחשב. כאילו אף אחד לא רואה,ומי שרואה ולא מוצא חן בעיניו - על הז** שלו. אז ככה יוסי וקסמן כותב. כמו ההוא שרקד. בכתיבה חצופה ובועטת, שכל מילה נשלחה לאויר מבלי לשייף אותה, אין פ”

“גבר צעיר-, סכיזופרן השומע קולות של 'הדודים היהודים' כך הוא מכנה אותם -יוצא למסע של הרג והרס, בו מעורבים זקנה ניצולת שואה, אותה הוא רוצח כבר בתחילת הספר, לאחר מכן הוא הופך להיות הזקנה שרצח וממשיך לרצוח ולרמוס. גיבור הסיפור הוא ללא ספק משוגע לגמרי, הוא מושפע מאוד מהשואה ויש בספר הרבה ניצולי שואה אשר הסיוטים הם מרכז חייהם. הספר כתוב בקצב מהיר, אירוע רודף אירוע והכול במין תמהיל של אנשים אשר כל אחד מ”

“ספר זה מביא את סיפורם של שלושה דורות של נשים בנות משפחה אחת בירושלים. לכל אישה יש אופי שונה, שפה אחרת וכל חלק כתוב בסגנון כתיבה אחר. הראשונה שושנה ציירת שנכפה עליה שידוך שאינה רוצה, נעימה אישה שחולה בסרטן סופני וחזרה בתשובה. ופרד אשר מעלה לאינסטגרם את חייה. הדמות של פרד היא בוטה מצחיקה ומלאה בחיות. היא הדמות האהובה עלי בספר היא לסבית, ישירה בוטה ושמנה. יש לה מערכת יחסים עם איריס אשר נקטעת במהל”

“הספר "אסתר של הסיגריות" מאת יוסי וקסמן, מספר את סיפורה של אסתר, אישה זקנה המקבלת בשורה הזויה המטלטלת את עולמה. הספר כתוב בצורה משעשעת שמרככת את הסיפור העצוב. אסתר, הדמות המרכזית, פוגשת במהלך הסיפור בבני משפחתה המתים, והמפגשים הללו מחזירים אותה לזיכרונות מהעבר. כל פסקה חושפת עוד פרטים על הרקע שלה. אסתר היא זקנה "מגניבה" – למרות שהתנהגותה בתקופות אחרות בחייה אולי הייתה נחשבת אנוכית, מטורפת, מזניח”

“לפני כמה חודשים בשיטוט חלונות ראווה ברחבי תל אביב, באחת החנויות היה מוכר צעיר שהיה בגבו אלי, ברקע היתה מוזיקה, והוא רקד. אבל מה זה רקד, כל כולו. לא כמה נענועי גוף סמליים. כזה ריקוד כאילו שהמוזיקה נובעת מתוכו, ולא מהספוטיפיי במחשב. כאילו אף אחד לא רואה,ומי שרואה ולא מוצא חן בעיניו - על הז** שלו. אז ככה יוסי וקסמן כותב. כמו ההוא שרקד. בכתיבה חצופה ובועטת, שכל מילה נשלחה לאויר מבלי לשייף אותה, אין פ”