אשה אל אחותה - זו אל זו, שאין כל רווח והפרש ביניהן במקורות מופיע הביטוי כדי לציין קרבה גדולה, מהודקת.

בבית משפחת רוזנבאך לא שאלו שאלות. מי שרוצה לספר יספר, ולא צריך לדחוף את האף ולהתעסק בענייניהם של אחרים. אבל מתחת לפני השטח רחשו תמיד מילים שלא נאמרו, כעסים שלא בוטאו וכאבים שלא העלו ארוכה. גם במרחק הזמן נותרו האחיות האלמנות, דבורה, יהודית וחנה, אוהבות אך מרוחקות, כבולות בקשרים של שתיקה ובעבותות של סודות.
אבל כשדבורה מודיעה שהיא עוזבת את הקיבוץ ומשכנעת את יהודית וחנה לצאת איתה לחיפוש אחר בית גיל הזהב המושלם, שם יוכלו שלושתן לבלות את שנותיהן האחרונות יחד, הן משנסות מותניים ויוצאות למסע. אף אחת מהן לא מצפה לכך שהשיטוט ברחבי ירושלים יסתיים בהתמודדות כאובה ומשחררת עם מה שהוסתר במשך שנים ועם מה שנתגלה זה עתה ומטלטל את עולמן.

בישירות ובכנות מכנסת יעל משאלי באישה אל אחותה מקהלת קולות נשיים המדברים על אובדן ואהבה, אבל ותשוקה, שקרים ובגידה.

אישה אל אחותה הוא ספרה השלישי של יעל משאלי, כלת פרס היצירה לספרות עברית תשס"ז. קדמו לו רבי המכר כרת ושעשני כרצונו.

שם הספר
פרקי אמהות - נשים ישראליות מגיבות ל"פרקי אבות"
תומר המלאך של אמא
כרת
שעשני כרצונו