“גבר צעיר-, סכיזופרן השומע קולות של 'הדודים היהודים' כך הוא מכנה אותם -יוצא למסע של הרג והרס, בו מעורבים זקנה ניצולת שואה, אותה הוא רוצח כבר בתחילת הספר, לאחר מכן הוא הופך להיות הזקנה שרצח וממשיך לרצוח ולרמוס. גיבור הסיפור הוא ללא ספק משוגע לגמרי, הוא מושפע מאוד מהשואה ויש בספר הרבה ניצולי שואה אשר הסיוטים הם מרכז חייהם.
הספר כתוב בקצב מהיר, אירוע רודף אירוע והכול במין תמהיל של אנשים אשר כל אחד מהם מעניין בפני עצמו.
המקום בו מתרחשת עלילת הספר היא עיר המחולקת לשתיים: עיר עילית מטופחת ושולטת, ועיר תחתית מוזנחת ונשלטת.
הספר הוא רומן דיסטופי חסר מנוחה המציג את תודעתו המסוכסכת של הגיבור את טירופו ושיגעונו. אך למרות אלה ואולי בגללם הגיבור מעורר חמלה והזדהות אצל הקורא וגורם לו לרחם עליו ולרצות בטובתו.
לגיבור הספר אין מנוח מחשבותיו, רצונותיו ותשוקותיו מביאות אותו לבלבול וגורמות למפלתו. אפילו למות כמו שצריך הוא לא מצליח למרות שהוא כבר מייחל למוות שיגאל אותו מייסוריו.
קריאת הספר הזה הזכירה לי מדוע אני קורא ספרים. כישרון כמו של יוסי וקסמן הוא נדיר, הכתיבה מקורית הרעיונות מעניינים וכל הספר הוא חגיגה של הדמיון ושל הנפש. הספר יישאר איתי עוד זמן רב לאחר שסיימתי לקרוא אותו.
הספר הוא חדש יצא בחודש האחרון בקתרזיס הוצאה לאור.
עורך ראשי: יואב גלבוע.
עורכת הספר: דנה שמחיוף שחף.
יש בספר 168 עמודים.
ספר מומלץ מקורי מאוד המציג ספרות ישראלית במיטבה.”