ביקורת ספרותית על מרוב תשוקה - מלח מים # מאת יוסי וקסמן
ספר טוב

---

התחלתי ללמוד לטינית אונליין.
אמרו לי: תגידי, את נורמלית? אין לך על מה לבזבז את הכסף? מה לך ולשפה שרק האפיפיור משתמש בה? אבל אני התעקשתי ביודעי כי שפה ״גוועת״ זו היא הבסיס לכל השפות האירופאיות והיא משמשת כעורק ראשי המוביל אל ליבן ואם חשקה נפשי בצרפתית, ספרדית, איטלקית או אפילו יוונית לפחות יהיה לי בסיס יציב.
אתמול התקיים השיעור הראשון והפרופסור שלי, האנס פרידריך מְיוּלֵר אמר שהאמריקנים קלקלו את האנגלית והלטינית מקורה מהעברית העתיקה הלא היא הארמית ושבה את לבי מהרגע הראשון למרות שהייתה לו חזות של ארי נפוח והוא נופף באגרופו הקמוץ משל היה בצבא.
אני מאוד אוהבת ללמוד שפות. דרכן ניתן להגיע בקלות לתרבויות שונות ולפסיכולוגיה המלווה את העמים הדוברים אותה.
כולנו דומים בסופו של דבר אך מתבטאים בצורה שונה ולא תמיד מובנת.
השפה של יוסי וקסמן למשל, ייחודית וקצת יוצאת דופן.
בספרו החדש ״מרוב תשוקה״ הוא משתמש בביטויים הלקוחים מעולמם של הגייז, הוא מתאר יחסי מין בין שני גברים באופן גרפי למדי, מנבל את פיו ולא חוסך בתיאורים שיחשבו וולגריים בעיני רבים.
אני חייבת להודות שהקריאה בשפה שאינה כבדה או נמלצת, אינה יומרנית או מנופחת אלא קולחת, ישירה ונועזת – עשתה לי רק טוב.
נכנסתי בעובי הקורה והתחברתי לדמויות הססגוניות, העצמאיות, החוצפניות וחשתי במשב רוח קריר על פני; זאת האמת וכך אני אוהבת שמציגים בפני עלילה. נורא התחשק לי לשאול את המחבר אם הסיפורים באמת קרו; אם עברם של הגיבורים השיק לעברו ואם אפשר להלוות ממנו קצת אומץ בבקשה או לפחות להתייעץ עמו לגבי אותו רגע בזמן שבו החליט כי הוא מעבר להתחשבנויות ילדותיות, הלאה מהתקינות הפוליטית ומעל לאינטרטקסטואליות מעייפת.
לשונו הדוגרית, הבוטה מאפשרת לקורא להבין את כאבו, לטעום חלק מהחוויות שעבר דויד, המכונה גם ״הדו-מיני״ ולרצות לנחם ולהכיר לעומק את הנפשות הפועלות.
העלילה מתארת את סיפורם של דויד ושלומי: האחד, ליבו חצוי, נתון עדיין בפרפורי גסיסה אחרונים לורוניק, המורה שלמדה אותו צרפתית ואת רזי האהבה כשהיה נער ומצד שני, קיימת בו משיכה לגברים.
השני, שלומי ״ההומו״ מחפש הרפתקאות ואינו מסוגל להתחייב לגבר האחד שאוהב ודואג לו, ידידיה.
השניים מתחילים כקוריוז, בקשר בלתי מחייב אך עד מהרה נשענים זה על זה, לומדים זה מזה ומשפרים בזכות הקשר ביניהם את היחסים עם משפחתם.
כשסיימתי את הספר הבנתי מדוע יצא לאור בהוצאה קטנה (אך איכותית למדי, פרדס/מלח מים, מבין האהודות עלי). אלו הגדולות, חששו לקחת סיכונים מיותרים משום השימוש בשפה שאולי אינה מקובלת על רוב האנשים.
אך לטעמי, הם פספסו ובגדול כי מה אמר בשביס זינגר?
״סופר טוב כותב על דברים שמעוררים את יצריו״
נותר לי רק לשבח את הספר ולהוסיף: כן ירבו!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על מרוב תשוקה - מלח מים #