ראשית דבר, אני חייב להקדים ולומר כי ניגשתי בהתלהבות רבה אל הספר וקראתי אותו בשקיקה, ולא רק בשל כתיבתו העדינה והמרגשת של <mark>רג'א שחאדה</mark>, אלא בעיקר מתוך סקרנות לחוות את המולדת מתוך עיניו וזיכרונותיו של פלסטיני.

<mark>רג'א שחאדה</mark> הוא פלסטיני בן הארץ שנוהג לצאת ל"סרחה" בגבעות השומרון, כלומר טיולי שוטטות, לכל מקום שנושאות הרגליים ללא יעד, ללא מטרה ללא רסן, טיולי חירות מוחלטים בהם אפשר להתייחד עם הטבע ולהימלט מ

<mark>רג'א שחאדה</mark> הוא פלסטיני, בנם של פליטים מיפו שהגיעו לרמאללה ב-1948 והשתקעו שם. ברבות הימים למד משפטים וב-1978 חזר לרמאללה והקים את ארגון הסיוע המשפטי "אל-חק" שנועד לעזור לפלסטינים לתבוע את זכויותיהם אל מול מערכת המשפט הישראלית שנכפתה עליהם.

הספר מתאר שבעה טיולים שמקיים שחאדה בגבעות ובגאיות של הגדה המערבית. בחלק מהטיולים הוא לבדו, בחלקם בליווי חברים או קולגות ויש אפילו טיול אחד דמיוני (וכמעט אוטופ