שתי דרכים עיקריות-בכיוונים הפוכים לחלוטין-פתוחות גם היום בפני הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה:
מצד אחד, דרך הכניעה וקבלת הדין, המובילה לשיתוף פעולה מלא עם הכובש הישראלי: ומצד שני-דרך ההתנגדות האלימה והפנייה אל הנשק. רג'א שחאדה, בן למשפחה מפורסמת ברמאללה ועורך דין שקנה לו שם בזכות עצמו, מתווה בספר זה את 'הדרך השלישית':הדרך של עמידה עיקשת, ללא ויתור וללא כניעה, הדרך של היצמדות לקרקע ושל סירוב לצאת לגלות, למרות מכבש הלחץ של מדיניות התנחלות הישראלית.
ספרו של שחאדה הוא ציון דרך חשוב בספרות הפלסטינית.
מעבר להשקפה הפוליטית המגובשת, לא הפרוגראמה המפורטת היא עיקר מעייניו כאן: מרכז הכובד הוא על הניסיון האישי, החוויה, הסיפור.
זהו יומנו של אדם החי את הכיבוש והמרגיש צורך וחובה לזעוק את כאבם של בני עמו.
דרך תיאור המאורעות הקטנים והגדולים בחייו ובחיי הסובבים אותו, מצליח שחאדה להעביר לקורא בצורה מרגשת את תחושת העוול, העלבון וההשפלה שהם מנת חלקם של מאות אלפי פלסטינים בשטחים הכבושים, ויחד עם תחושות אלה גם את ההחלטה הנחושה שהם נושאים בליבם-לא לוותר.
זהו קול שראוי לכל ישראלי להאזין לו גם היום.

שם הספר
זרים בבית - התבגרות בפלסטין הכבושה
כשהדרור הפסיק לשיר
כשהדרור הפסיק לשיר יומן - רמאללה במצור
כשהדרור מפסיק לשיר - רמאללה במצור -