יוסי וקסמן

יוסי וקסמן

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
1.
זהו סיפורם של שלושה ישראלים הנוסעים לאלכסנדריה - עירם של המאהבים הגדולים של כל הזמנים, העיר שמחוץ לזמן, הישישה הרומנטית המתפוררת בשמש הקופחת של המזרח התיכון - לתפוס להם מאהבים אקזוטיים מזדמנים, פרעונים עזי רוח שריחם ריח המדבר וגופם חלק, שחום ושרירי. בסיפור הטיול השבועי הקצר משתלבים מאורעות למיניהם ועשרות דמויות צבעוניות. שלומי, הצעיר שבחבורה - מאוהב עד כלות הנשימה וציני לעתים - מספר את הסיפור מנקודת מבט אופטימית ומלאת הומור, ובתוך כך מגלה פרטים על עצמו, על חבריו ועל העיר האניגמטית, הסוחפת אותו אל חיקה בכבלי הקסם הקדמוניים שלה. המספר "פותח" לקוראים שולחן של מזטים מזרח תיכוני ססגוני, משופע בריחות, בטעמים ובשלל דמויות הנקרות בדרכם של השלושה, המעטרות את דפי הספר בחכמת החיים משובבת הלב שלהן - מאהבים אלכסנדרונים שמצאו אהבה לעת ערב, איטלקים ויהודים זקנים שלא זנחו את העיר שהשיבה להם אהבה בימיהם המפוארים, נהגי מוניות פלסטינים חולמי חלומות: ובצדן דמויות מן העבר, בהן יהודים שומרי מצוות וכמרים המחפשים עינוגים הומו - ארוטיים בגנים הציבוריים של חיפה, תל אביב וירושלים, עולים חדשים שנאלצו להסתיר את נטיותיהם ותאוותיהם בימי הצנע של שנות החמישים ובני משפחה הנאלצים להתמודד עם סוגיית ההומוסקסואליות....

2.
את יהלומה לוי, גיבורת 'אל נא תאמר לי שלום', אי אפשר לשכוח. סיפורה עתיר העלילות ורווי האהבה ממזג את הטרגדיה ואת היופי המסחרר שבחיי כל אדם באשר הוא. מיום מותה ועד שנשמתה מוצאת לה מנוחת עולם, מספרת יהלומה לוי על חייה רצופי המאבקים ועל ניצחונה במלחמת החיים. יהלומה, בת היישוב הישן בירושלים, היא יתומה ספרדייה קשת - יום שהייתה ליפהפייה שקולה קול פעמונים. היא נישאת לגבר אשכנזי קיטע המבוגר ממנה, והשניים מעתיקים את מגוריהם לתל - אביב. חייה בכרך הגדול טומנים בחובם השפלה ויגון, אך גם תשוקה ושמחה. לאחר מותה תרה רוחה של יהלומה אחר נופי ילדותה וימיה ככלה, מייחלת לפירור נוסף של אהבה ומחילה. בתוך כך היא בוחנת את מה שהותירה מאחוריה - את יתמותה, את הדעות הקדומות הבין - עדתיות ואת ילדיה, כמו גם את הסתירות והתסכולים הגלומים בזהות הישראלית. 'אל נא תאמר לי שלום' הוא רומן שלצד היותו טרגי ונוגע ללב הוא גם מצחיק מאוד ורווי באותו הצחוק ההכרחי לנוכח האבסורד. יוסי וקסמן נולד ביפו ב 1959. ספרו הראשון, "אלכסנדריה יקירתי", ראה אור ב 1998 בהוצאת "כתר"....

3.
" הרומן ליבשן מגולל את סיפור אהבתם של גבי וגבריאלה - גבר צעיר למדי, מצליח ונשוי באושר, וניצולת שואה קשישה ואקסצנטרית, החיה בחברת להקת חתולות ומתמודדת מדי יום ביומו עם זיכרונותיה המסויטים. זוהי אהבה רומנטית עמוקה, לא מצויה, בלתי אפשרית לכאורה, הפותחת צוהר לעולם סבוך, אפל ורווי אימה, שמעמיד את רגישותם של הקוראים במבחן בלתי פוסק. למרות כל זאת, בעזרת יכולתו הלשונית, כשרון המצאה מפתיע וחוש נדיר לאיזונים רגשיים ואסתטיים, מצליח מחבר ליבשן להפוך את אזור הדמדומים שגיבורי הספר פועלים בתוכו לעולם עשיר במשמעויות, מעורר אמון ואפילו מלא אור. בזכות היכולת הזאת, לברוא עולם מורכב ורב-משמעי, השתכנעו חברי ועדת השיפוט להעניק לו את פרס אקו"ם ליצירת סיפורת המוגשת בעילום שם לשנת תשס"ג. " חבר השופטים: אלי הירש סביון ליברכט חיים באר. "כשרון המצאה מפתיע, חוש נדיר לאיזונים רגשיים ואסתטיים מלא אור ." פרס אקו"ם לרומן בעילום שם ...

4.
הנפשות הפועלות: מגי נתנאל: שחקנית מצליחה בתיאטרון ובקולנוע. חיה ברמת אביב החדשה. רחוב אלוני (נסים) פינת הקדושים. נשואה ובעלת משפחה. בנימין נתנאל: אחיה. חי ביפו, בשיכון חיסכון. רחוב מאור עיניים פינת שדירות ירושלים. ערירי. כבר שנים שמגי ואחיה אינם מדברים זה עם זו. היא מתפרצת אל חייו, כרהרגלה. מתוך מסך הטלוויזיה וממדורי הרכילות בעיתונים. ואילו הוא, כהרגלו, מבקש לשכוח אותה אבל אינו מצליח. הוא מוצא את עצמו עוקב אחריה לתיאטרונים ברחבי הארץ, לחזרות ולאודישינים. הוא עוקב גם אחר ילדיה, שאותם אינו מכיר. הוא נסחף אחר אהבתו האובססיבית לאחותו השחקנית, ממציא לה חיים ובודה לה תפקידים בלתי-נשכחים. השחקנית, ספרו השביעי של יוסי וקסמן, הוא רומן קומי-טראגי על אהבה, שנאה ויריבות אחים. זהו רומן הומאז' לתיאטרון, החשוף את המשחק המבלבל שבין הדרמה לחיים. האמת שבשקר והשקר שבאמת צצים מעל קרשי הבמה, מאחורי הקלעים. בסלון הבורגני ומעל דפים אלה, המתעתעים, עזי הרגשות ומלאי ההומור....

5.
6.
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, בראשית ברא אלוהים את התוהו ובוהו. והתוהו ובוהו טס לו בסיטרואן שחורה ברחובות העיר..." כך מתחיל סיפורו המדהים של יוסי וקסמן. במעשה פסיפס מרתק, צבעוני, כמעט סוריאליסטי, אבל לא, ובעצם מציאותי עד בכי, בונה-בורא המספר את סיפורם של שלוש נשים ואלוהים אחד, שלוש נשים וגורל אחד, שלוש נשים וקשר אחד. דיצה, סולנז' אודט. שתיים מפה, מהמדרכות שלנו, מהמספרות שלנו, ואחת רחוקה, מאיזה ספר ישן, מאיזה עולם ישן. אחת עגונה, אחת מבקשת להיות צרפתייה, ואחת נפקנית שנהפכה לגברת. שלוש נשים חזקות ואיזה אלוהים זקן שפשט את הרגל, שמת מצחוק. וישנה גם ילדה, בעצם - חצי-ילדה, זוהרה הקטנה, הילדה הנביאה, שכאן היא פגומה אבל בשמים היא מלכה: ושני אחיה, אביב וסתיו, שחזרו בתשובה בעקבות אביהם, נוכל קטן, רב מעללים, נשים וארצות. ועוד דמויות רבות יש בספר, וכולן מתוארות ביד אמן, בדרך סיפר מיוחדת במינה, המתנגנת בטון שנושא עימו את הקורא בנפתולי העלילה: משולש אהבים; אהבה בין שתי נשים; אהבת ילדים; אהבת גברים. ולכל אהבה צידה השני - השנאה, מערבולת היצרים. ובתוך כל הטירוף המציאותי הזה משתקפת לה ישראל - על עדותיה, על דתייה וחילוניה, על יופיה וכיעורה. ועוד נוספת לכל הדמויות האלו דמותו של נהג הסיטרואן השחורה הטסה ברחובות העיר תל אביב, ומקומו בסיפור מתברר רק בסוף הספר... ספר מרהיב ומלבב עם סוף שחונק בגרון....

7.
8.
סיפור מתוק ומר ומצחיק מאוד על קללות משפחתיות שעוברות בירושה, על כוחה של אימהוּת, על תשוקות שאינן כבות ועל רצונות סותרים שהם כולם אותו הרצון האחד ששום כוח לא יכחיד: לחיות. אסתר בת השמונים, המתגוררת ברחוב יחזקאל בתל אביב יחד עם המטפלת הפיליפינית שלה רקל, מקבלת בשורה משונה ומתמלאת אושר. היא לא דמנטית, היא לא ממציאה והיא תספר על כך יפה-יפה לבתהּ ולאחיין שלה. איך יגיבו כולם למשמע הבשורה? אסתר חריפת השכל יכולה לתאר לעצמה את התרחיש העתידי כמעט אחד לאחד. המשפחה הישראלית – מוסד חמקמק שרק מעטים הצליחו לאפיין במדויק – מיוצגת בסיפור זה במסגרת עלילתית פנטסטית ומפתיעה, ומנקודת תצפית בלתי-שכיחה: זו של אישה בגיל השלישי, שהזמן נוקף לרעתה אך הנצח פרוש לרגליה. עיצוב הגיבורה הווירטואוזי מזמן את הקורא למבט ביקורתי על מושגים כגון חום ודאגה אימהיים, שהשיפוט הערכי שלהם נחשב למובן מאליו. זה יותר משני עשורים שיוסי וקסמן מפרסם פרוזה ישראלית אמיצה ושובת לב, סאטירית ונוקבת, הנכתבת מתוך תבונה אנושית גדולה. סגנונו הייחודי של וקסמן – שנשען, בין היתר, על קשב מקסימלי גם למשלביה הטמירים ביותר של העברית, לא רק זו שאפשר לכתוב בה, אלא שפתם של דוברי עברית מכל שדרות החברה – מאפשר לו לייצר גלריית דמויות בלתי-שגרתיות, המתאפיינות לא רק על פי פעולותיהן אלא גם על פי לשונן. אסתר של הסיגריות הוא ספרו התשיעי של יוסי וקסמן, אמן ומעצב המתגורר בעין הוד. קדמו לו ״תולדות האמנות״ שהיה מועמד לפרס ספיר, ״ליבשן״ שזכה בפרס אקו״ם לרומן בעילום שם ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי, ״השחקנית״, ״ויהי סיפור״, ״אלכסנדריה יקירתי״, ״אל נא תאמר לי שלום״ ושני ספרי ילדים....

9.
איך לספר ברומן את תולדות האמנות - לא האמנות "המכובדת" אלא דווקא הנידחת, הנשכחת, הפרועה, סיפורה של אגודת משוגעים לדבר שמחפשת מחסה ליצריה ופחדיה בקצה העולם? חבורת אמנים, חלקם עולים חדשים וחלקם ילידי הארץ, התיישבה באמצע המאה הקודמת בכפר ערבי נטוש על מורדות הכרמל, דבר שנראה טבעי בעת ההיא. לימים הם הקימו גלריות ומוזיאון, יצרו אמנות ואומנות, וטיפחו את הכפר על בתיו. יותר מחצי מאה לאחר מכן נאלצו ידידיה ושלומי לנטוש את ביתם שבכפר האמנים בעקבות שריפה ענקית על הכרמל, והפכו לפליטים זמניים. כוחות הטבע המשתוללים הציבו להם מראה מחדדת, אולי עקומה, לסיפורו של הכפר ולסיפור הארץ כולה. תולדות האמנות הוא רומן שכתוב בקולות רבים: בקולו של שלומי, האמן שהתגלגל אל כפר האמנים בעל כורחו, בקולה של הציירת דינה-דאדא, שמספרת את סיפורם של מייסדי הכפר, בקולם של מאהביה ומעריציה הלא מעטים, בקולם של חזירי הבר ורוחות היער, ובקולם של ציורים ופסלים המתעוררים לתחייה ומדברים כאילו היו בני אדם. הקולות מצטרפים לרשומון של סודות ותשוקות המזגזג בין ימינו לימים התמימים ההם, בין אמנות לגוף החי, בין האישי לפוליטי, ובין אהבות בלתי אפשריות לאהבה שגרתית לכאורה, כמעט מובנת מאליה. תולדות האמנות הוא ספרו השמיני של יוסי וקסמן. קדמו לו ליבשן שזכה בפרס אקו״ם לרומן בעילום שם ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי, השחקנית, ויהי סיפור, אלכסנדריה יקירתי, אל נא תאמר לי שלום, ושני ספרי ילדים. ...

10.

רק מדי פעם אני נתקלת בספרים שמעוררים בי זכרונות למצבים, למשפטים שנאמרו בעבר ע״י אדם מסויים וכיום אין הם נאמרים: אם משום שהוא נפטר לפני שני... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
משהו בספר הזה קרא לי מלכתחילה, מסתכל עלי מהמדף מחכה שאקרא בו. ואכן מהרגע שפתחתי את הספר נשאבתי פנימה. זה אחד הספרים המכוערים ביותר קראתי ב... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
קשה בתוכנו. לעתים מקומם ודוחה. תאור פורנוגרפי של מין בגיל השלישי, מוגזם במקצת, הייתי אומרת. הצלחתי להיות מובכת. ספר רע.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
תולדות האמנות, של וקסמן, הוא רומן על האמנים כבני אדם בשר ודם. האמן והסופר יוסי וקסמן, ועל הציור בכריכת הספר. יוסי וקסמן תושב עין הוד, הוא ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור יפה אך לא אהבתי את צורת הכתיבה... המשך לקרוא
וואוו.....לא יכולתי להפסיק לקרוא. מומלץ!!!... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ