“לכולנו יש סיפורים. כולנו נולדנו, היינו ילדים, התבגרנו ועשינו דברים שונים בחיינו. אבל לא כולנו
יודעים לספר אות אותם כפי שצריך.
צביקה רוזנברג דווקא כן.
הספרון שלו מורכב משלל סיפורים על תקופות שונות בחייו או בחיי אנשים אחרים שהוא מכיר (או המציא)
כך שכל סיפור הוא סך הכל שניים, שלושה דפים ולא יותר מכך. אך כל סיפור מכיל בתוכו הרבה מחשבה והרבה מחיי
אותו אדם שעליו מסופר.
הספר הוא בעצם בלילה”