לפני כשנה וחצי סקרתי את ספרו של אבי גיל על <mark>פרס</mark> "נוסחת <mark>פרס</mark>". אבי גיל ציין את פועלו הגדול של <mark>פרס</mark> "החולם" למען השלום. בספר הנוכחי אנו מקבלים את פועלו של <mark>פרס</mark> למען השלום בפרט ולמען ישראל בכלל. את הכל אנחנו מקבלים "מפי הסוס".
<mark>פרס</mark> נולד ב-1923 ועד למותו ב-2016 בגיל 93 לא נח לרגע מקידום המדינה למען צמיחתה, למען שלום עם אויביה הנצחיים, לחלום ולחלום ולחלום. בתחנות חשובות של התפתחות המדינה, שם היה גם <mark>פרס</mark>. ל

קראתי את הספר הזה לאורך כל יום העצמאות השנה, והאמת בלי לתכנן הרבה, פשוט הרגשתי שהגיע הזמן לקרוא אותו. אם אתם שואלים אותי אז לדעתי זה ה-ספר (ב-ה הידיעה) של <mark>שמעון פרס</mark> ושאלה של זמן עד שיעבדו אותו לסרט קולנוע. פשוט שווה יהיה לעשות את זה מעבר לעלילה המעניינת שלו גם כמחווה לאיש היקר הזה.

פרט מעניין ראשון שתפס אותי ואני מאמין שתופס כל אחד שמבקש לקרוא את הספר זה היא העובדה שמצויינת על אחד מעמודיו הראש

אני, אני, אני. בספר הזה <mark>שמעון פרס</mark> בעיקר מונה את ההישגים שלו ולוקח עליהם בעלות. לפעמים בצדק ולפעמים פחות. הוא מתחיל בתעשייה האווירית, דרך הכור בדימונה, עצירה באנטבה ומשם לאוסלו. כמה כוח יש לאותם אנשים שיושבים שם למעלה ומשפיעים בכל החלטה שלהם ובכל אמירה זעירה על מיליוני אנשים.
דבר אחד שמאוד הפריע לי: "שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום". מוזר לי תמיד שאנחנו רואים את היכולת הגרעינית שלנו לגיטימית אך

יש לי את הספר חתום על ידי <mark>שמעון פרס</mark> - מוקדש לרבקה מיכאלי

את דעתי החיובית על <mark>שמעון פרס</mark> כבר הזכרתי בסקירה לביוגרפיה של אילן כפיר.
לא אהלל את הבנאדם ואנסה לתת סקירה כמו שיותר אובייקטיבית.
למרות שכבר די ידוע לי על פועלו של פרס וידעתי שהאוטוביוגרפיה הזאת לא תוסיף לי המון, בכל זאת רציתי לקרוא את הספר.
לשמוע את הסיפור ולחזור על הפרטים הידועים כבר, תוך כדי שמיעה בראשי את קולו (תרתי משמע) של <mark>שמעון פרס</mark> במילותיו שלו.
האוטוביוגרפיה מובאת בצורה מקוצרת (מאוד-בערך

הספר "אין מקום לחלומות קטנים" מאת נשיא המדינה ורה"מ לשעבר <mark>שמעון פרס</mark> (הוצאת ידיעות ספרים, 2017) הוא ספר על חלומות והגשמתם. הקצין הבריטי תומאס אדוארד לורנס (המכונה "לורנס איש ערב") אמר פעם כי "כל בני האדם חולמים, אך לא באופן זהה. אלה שחולמים בלילה מתעוררים ביום לגלות שכל מה שחלמו אינו אלא הבל הבלים ויוהרה. אך החולמים ביום הם אנשים מסוכנים שכן הם עשויים לממש את חלומותיהם בעיניים פקוחות ולהפוך אותם למ

מי שקורא את הספר הזה לא יכול שלא להעריך את אישיותו של הנשיא (דהיום) <mark>שמעון פרס</mark>, וכך קרה לי לפני שהגעתי לבגרות וקיבלתי את זכות הבחירה. בספר הוא מביע את הערכתו לאותם אישים או כלשונו דיוקנאות שבין אם עיצבו את אישיותו לבין כאלה שסיפור חייהם הטביע בו משהו, מדוד בן-גוריון שהוא היה איש ימינו ועד יהונתן נתניהו (גיבור מבצע אנטבה) ז"ל.

מדהים שספר כ"כ מטופש ורדוד נכתב על ידי אחת הדמויות הכי משפיעות בהיסטוריה של ישראל. ומדובר באדם שגם גדולי מתנגדיו יודו שפעל בארץ גדולות ונצורות. חבל על אדם מוערך כל כך שכתב ספר כ"כ הזוי וחסר טעם.

אני מאוד אוהב את האישיות, אז אולי אני מעט משוחד.
אבל כל הספר כתוב בצורה כל כך יפה, אופטימית עם תקווה.
הספר חושף המון על ראשית ההקמה של המדינה, התעוזה, החוצפה וחשיבה מחוץ לקופסא. נהנתי מאוד!
חבל שהוא כבר לא איתנו, אבל מדהים לראות איזו מורשת יפה הוא השאיר!
מעורר השראה!