ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 באוקטובר, 2025
ע"י מורי
ע"י מורי
לפני כשנה וחצי סקרתי את ספרו של אבי גיל על פרס "נוסחת פרס". אבי גיל ציין את פועלו הגדול של פרס "החולם" למען השלום. בספר הנוכחי אנו מקבלים את פועלו של פרס למען השלום בפרט ולמען ישראל בכלל. את הכל אנחנו מקבלים "מפי הסוס".
פרס נולד ב-1923 ועד למותו ב-2016 בגיל 93 לא נח לרגע מקידום המדינה למען צמיחתה, למען שלום עם אויביה הנצחיים, לחלום ולחלום ולחלום. בתחנות חשובות של התפתחות המדינה, שם היה גם פרס. לו חי עתה, 2025, לבו היה נחמץ בטח במה שארע בשבעה באוקטובר ובטח לנוכח תגובת העולם.
כבר ב-1938 אחז נשק והוא בן 15, להגנה מפני המסתננים לבן שמן, הפנימיה בה גר. בפנימיה זו הכיר את סוניה אשתו, שרוב חייו ליוותה אותו. ב-1947 גויס ל"הגנה" ע"י בן-גוריון ומאז הוא מלווה את המדינה בתחנותיה הגורליות ואיזה תחנות. מ-1959 הוא כבר חבר כנסת כשסביבות אותו זמן הוא מביא את אל שווימר מארה"ב ומוקמת התעשייה אווירית. עד 1984 הוא שר כזה או אחר ואז כראש ממשלה ברוטציה עם שמיר, הוא ממגר בראשית 1985 את האינפלציה הנוראית והמצב הכלכלי הרעוע.
בהמשך הוא כמובן השותף הראשי במגעים עם חוסיין ליצירת שלום עם ירדן והחולם הגדול גם להסדר עם הפלשתינאים בהסכמי אוסלו השנויים במחלוקת. מאז רצח רבין ומינויו לראשות הממשלה, שוב חש את החוויה הצורבת בהפסד מול נתניהו, אבל מאז שב והיה סגן ראש הממשלה ואף זכה לנשיאות המדינה והקמת מרכז פרס לשלום ואחר כך מרכז פרס לשלום וחדשנות.
כשאני מתבונן היום (2025) על שרי הממשלה ועל החובשים את ספסלי האופוזיציה, היכן יש עוד אנשים כאיש ההוא? כשירו ברבין רצחו את המדינה, כשמת פרס, מת החולם הראשי שלה, האדם שליווה אותה מראשית ועד לשיא תהילתו האישית.
זוהי אמנם אוטוביוגרפיה והכל נאמר מפי הסוס, אבל מי שהיה כאן מספיק זמן, יודע שאלה אינם דברים ריקים שנאמרו בספר. איש מהולל היה.
ואי אפשר שלא לומר מילה על הכריכה הקדמית, באשר אריסטוקרטית היא.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 8 שעות)
אודי, עבריין של ממש. תודה על ההארה.
|
|
|
אודי
(לפני 10 שעות)
אני אפרט:
מדובר באיש רב פעלים שעם הגיל השתבשה דעתו.
החליט שחייבים לחזור לגבולות 67' ובכך יפתור את הסכסוך עם הערבים. בעוד שהערבים לא היו מוכנים להתפשר על 48'. אבל הוא בשלו בהזיות ובפנטזיות נפרד לאט ובטוח מהמציאות עד פסיכוזה מוחלטת. היה מוכן למסור אפילו את רמת הגולן וחצי מירושלים. בדמשק התבדחו על חשבונו ואמרו שמעז (רצח רבין) יצא מתוק כי הוא פשרן וחלש. וזה לפני שדברנו על השמועות על הטרדות מיניות, על אי סדרים כספים ובזבזת מטורפת של כספי ציבור בזמן כהונתו כנשיא. ועוד משהו - פעל להבריח את הבן שלו לחו"ל לאחר שזה פלט כדור שהרג חייל. |
|
|
מורי
(לפני 11 שעות)
רועי , מוכן לפרט?
|
|
|
roeilamar
(לפני 12 שעות)
החלום של פרס היה מכוער. מי שרוצה סניף של ניו יורק בלבנט, שפשוט יחיה בניו יורק, הכי פשוט ומוסרי.
והדם שעל הידיים שלו ושל שאר האנשים שנתנו את חבלי האבות לאויב.. מוטב לא להרחיב. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 12 שעות)
אני מאמינה שאחרי השביעי לעשירי התגלה כאן דור של צעירים מדהימים.
רק חשבנו שהם דור הטיקטוק. גם אם לא יגיעו לפוליטיקה הם אלה שיובילו תהליכים וזה נותן המון תקווה. |
|
|
מורי
(לפני 12 שעות)
פואנטה, בגיל מסוים הנוסטלגיה מרימה ראש
וקשה להמנע מזה. לא פעם חשבתי, שצעירים פשוט לא רואים את התמונה הגדולה ולכן זכות ההצבעה שלהם מתבזבזת. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 12 שעות)
היה היה ומה נהייה...מחלת נוסטלגיה היא חשוכת מרפא.
|
|
|
מורי
(לפני 12 שעות)
פאלפ, אם נחבר יחד ערכים אישיים ושומרי סף,
פעם הכל היה אחרת וטוב יותר. היום אנחנו חיים בג'ונגל. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 13 שעות)
כן היום אף אחד לא יחשוב על כך בכל הקשת הפוליטית.
אני חושב שאפילו בשביל אז זה היה מעשה חריג.מצד שני פעם יותר סמכו על הפרקליטות, מערכת המשפט ו"שומרי הסף". ואולי לאותו עופר היו יותר ערכים ופחות מדי קשרים.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 13 שעות)
מורי
אני מבין שזה סוג של אוטוביוגרפיה. הסוגה הזו פחות מדברת אלי.
|
|
|
מורי
(לפני 13 שעות)
פעם התאבד אברהם עופר, שר השיכון ב-1977, רק כי היה חשד כלשהו
נגדו. מי יתאבד היום כי נגדו תלויים תיקים כבדים? |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 13 שעות)
סקירה מעניינת.
פרס עמד בצמתים מאוד מרכזיים מתולדות המדינה ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחותה.עם זאת, הוא לא היה חף ממגרעות שהיום יש אותם לפוליטיקאים "הקטנים" כדבריך. לדעתי בשנים האחרונות ישראל הגיעה להישגים כבירים לא פחות בהנהגת אותם פוליטיקאים "ננסים".ויש לפרס גם לא מעט אחריות על תוצאות פחות מלהיבות של תהליכים שהוא קידם. אז אם רוצים לראותו באופן מציאותי ולא דרך הילה של אליל בענן נוסטלגיה התמונה אולי תראה פחות אפית.
|
|
|
מורי
(לפני 14 שעות)
אפרתי, היום במיוחד אפשר לראות כמה הפוליטיקאים שלנו ננסים רוחניים.
פרסמתי על זה כמה סרטוני טיקטוק. הדור הולך ופוחת. |
|
|
אפרתי
(לפני 14 שעות)
ככל שאני נחשפת יותר ויותר לעולם הפוליטי, אני פחות ופחות מעריכה פוליטיקאים מכל סוג, מגזר
ודעה. אני חושבת שאי אפשר, פשוט אי אפשר להיות אדם הגון ממש, כשאתה נמצא בביצה הזאת. ופוליטיקה נמצאת בכל מקום. בבתי חולים, בבתי משפט, בבתי ספר, באוניברסיטאות, במקומות עבודה, במשטרה, בצבא, בתיאטרון, בהנהגה מכל סוג, ובקיצור, בכל מקום. אז עם כל הכבוד ויש כבוד, אני מתייחסת לכל דמות הירואית בחשד ובספקנות. נכון, שבלי אנשים גדולים שום דבר לא היה נבנה, אבל זה לא אומר שאני צריכה להעריץ מישהו. ואני באמת קשת הערצה.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
