קובי ניב

קובי ניב

סופר


קובי ניב (נולד בנתניה ב-8 בנובמבר 1947) הוא סאטיריקן, תסריטאי, סופר ומבקר אמנות ישראלי.
היה מבקר התיאטרון של היומון הכלכלי "גלובס" כתב במדור "דעות" של העיתון "מעריב" וכיום
כותב אחת לשבוע במדור "דעות" של עיתון "הארץ".
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (84):
ילדים ונוער, ללל, כתיבה, קראתי , must, ספרי קולנוע שיש לי, AAA, ספרים שקניתי ועוד לא, כנראה שלא אקרא, ספרי יעץ וספרים מקצועיים, קולנוע, מוסיקה , אמנויות הבמה, קולנוע למכירה, נדירים , מעניינים ומה שבינהם, ספרים על כתיבה, רוצה לקרוא, הוצאה אחרת / כריכה שונה / קיים גם בהוצאה אחרת / שנת הוצאה אחרת, אמנות במה - תאטרון , קולנוע , מחול, בספרייה העירונית, רוצה לקרוא 3>, עוד ...
» ספרים של קובי ניב שנקראים עכשיו:

אהלן וסהלן במערב הפרוע
קובי ניב
1.
תסריטאות הוא מדריך מעודכן ומקיף למלאכת כתיבת התסריט, מהסצינה הבודדת ועד לתסריט השלם. המחבר, קובי ניב, ראש מגמת התסריטאות בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, מסביר את סוד הקסם של הסיפור הקולנועי, ועונה לשאלות המעשיות: איך להתחיל תסריט - ואיפה לסיים אותו? איך בונים דמויות מרתקות וקונפליקט משכנע? כיצד יוצרים מתח ואיך מעוררים בצופה הזדהות רגשית סוחפת? כל זאת בעזרת שלל דוגמאות מאירות עיניים, לרבות ניתוח לעומק של ארבעה סרטים מצליחים: שתיקת הבבשים, משחק הדמעות, כלבי אשמורת ויחתונה מאוחרת. ספר חובה לתלמידי תסריטאות ולכותבים מנוסים גם יחד, ולכל חובבי הקולנוע, שרוצים להבין "איך זה עובד". שבחים רבים הורעפו על שלושת ספרי הקולנוע הקודמים של קובי ניב, המשמש גם כמבקר הסרטים של מקומוני "מעריב": * על איך לכתוב תסריט: "איך כותבים תסריט? קוראים את הספר של קובי ניב. יש שם כל מה שצריך" - דובר קוסאשווילי, תסריטאי - במאי חתונה מאוחרת, מתנה משמיים. "נפלא, חכם, מצחיק, יסודי ומעמיק" - שבי גביזון, תסריטאי - במאי חולה אהבה משיכון ג', האסונות של נינה. "עושה תיאבון לכתוב תסריט" - רנן שור, מנהל ביה"ס לקולנוע סם שפיגל בירושלים. * על על מה הסרט הזה? נכתב ב"הארץ, ספרים": "מצטיין בעבודה פרשנית חריפה, מקורית ומרתקת ביותר". * על החיים יפים, אבל לא ליהודים כתב הסופר עמוס עח: "לא רק ניתוח מעמיק של הדעות הקדומות החבויות בסרטו המהולל של בניני, אלא גם 'שיקוף' מזהיר ונוקב של השפה הקולנועית בכללה. קראתי אותו מרותק - זה ספר נהדר"....

2.
"ספר נפלא, חכם, מצחיק, מקיף, יסודי, ומעמיק. סוף סוף נכתב כאן ספר מצוין על תסריטאות. ספר חובה". שבי גביזון, תסריטאי - במאי (שורו, חולה אהבה משיכון ג'). "מקורי, ממזרי, חינני. עושה תיאבון לכתוב תסריט". רנן שור, במאי (בלוז לחופש הגדול) מנהל בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. "התוצאה קולחת, משעשעת, מעמיקה, והכי חשוב: תואמת הן את צרכי הקורא הסקרן והן את אלו של הכותב המקצועי". העיר. "יותר טוב מכל קורס שתמצאו בשוק, והרבה הרבה יותר זול". אבי כהן, במאי (החרצופים, פלטפוס). "מדריך מקצועי מאוד לכל כותב תסריטים מתחיל". רם אורן, סופר. "פרקי העצות וההעשרה נכנסים זה לזה באסוציאטיביות חיננית, קולחת, כתובה בעט קל, בהבנה קולנועית משכנעת, ובחוש הומור חסר קודשים. ספר חכם, כתוב לכולם". ידיעות אחרונות. "ספר חובה לכל עושה קולנוע, כי הוא מלמד לא רק איך לכתוב תסריט, אלא גם איך לקרוא תסריט". מארק רוזנבאום, מפיק (מעבר לים, קלרה הקדושה) יו"ר איגוד המפיקים....

3.
החיים יפים, הקומדיה הרומנטית של רוברטו בניני על אב יהודי המציל את בנו הקטן ממחנה-ריכוז תוך שהוא משכנע את הילד שהשואה היא רק משחק הרפתקאות תמים, זכה להצלחה עצומה, עשרות מיליונים אהבו, הזדהו, צחקו, בכו ואימצו את הסרט ללבם. בנוסף לכל פרס קולנועי אפשרי כמעט, לרבות שלושה אוסקרים, שבחים מפליגים וביקורות מהללות, שחלקן אף השוו את יוצרו לצ`ארלי צ`פלין, הוא גרף יותר מרבע מיליארד דולר - הסרט האיטלקי המכניס ביותר בכל הזמנים. רק קולות מעטים מחו על הזילות הבלתי-נסבלת שבה נהג בניני בחוויית השואה ובזכרה. ואולם איש לא ירד לעומק הסוד האפל שבלב הצלחתו יוצאת הדופן של החיים יפים כפי שעושה זאת, בספר מפתיע זה, קובי ניב, מרצה בכיר לתסריטאות בחוג לקולנוע וטלוויזיה באינברסיטת תל אביב. בהיגיון חד ובלתי-מתפשר ובתובנה מאירת עיניים, מנתח ניב את הסרט ואת התסריט שעל פיו נעשה, סצינה אחר סצינה, ומדגים מדוע החיים יפים רחוק מאוד מלהיות הסרט התמים, היפה ורב-הקסם שהוא מתיימר להיות. לא רק שהסרט תומך בטיעוניהם העיקריים של מכחישי השואה, מסיק המחבר, אלא שלפנינו משל תיאולוגי נוצרי, שניתן לפרשו כהצדקה להשמדת היהודים במאה העשרים, כעונש על חטא צליבתו של ישו לפני אלפיים שנה. פרשנותו הפולמוסית של ניב ודאי תעורר מחלוקת חריפה עם חסידיו הרבים של בניני. אך גם הם ייאלצו להודות כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מעשה-פיענוח מבריק, ולא רק בשל הדרך המופתית שבה הוא חושף את מנגנון המניפולציה הרגשית שמפעיל על צופיו, ובהצלחה כה גדולה, אחד הסרטים הפופולריים של זמננו. כי החיים יפים, אבל לא ליהודים הוא מאותם ספרי הגות מרתקים, שהקריאה בהם מחכימה בהרבה מעבר לנושא הצר שבו הם עוסקים. לא רק שהוא אומר בלשון פשוטה ותמציתית דברים חשובים ומורכבים על קולנוע ופסיכולוגיה, על המיתוסים שבצילם אנו חיים, על זיכרון ואשמה קולקטיבית ועל התרבות המערבית אחרי השואה; הוא יכול גם לשמש כבית-ספר בסיסי לפיענוח המסרים העמוקים של סרטים ושל טקסטים אמנותיים בכלל, ובכך ללמדנו להבין בצורה בהירה יותר את העולם שסביבנו ואת תהליכיו הסמויים. אלאונורה לב...

4.
גברת קריזה, השכנה של אורי ואביגיל, תמיד כועסת וצועקת על כולם. מה עושים? איך אפשר להרגיע אותה? אורי ואביגיל מוצאים פתרון: הם שולחים את גברת קריזה לאליפות העולם בכעס! מה יקרה שם? האם תצליח לגבור על יריביה? האם תפסיק, סוף - סוף, לכעוס? ומה, אם בכלל, יגרום לה להתחיל לחייך? התשובות לכל השאלות הללו נמצאות בספר שלפניכם, שכתב קובי ניב וצירה אורה איל, שיצרו גם את אבא סבבה, עטור - השבחים. האשה הכי כועסת בעולם, המלווה בציורי שמן מרהיבים, הוא ספר משעשע על רגשות: על מה ולמה אנחנו כועסים, ועל הדרך שלנו למצוא אהבה....

5.
6.
על מה הסרט הזה? עוסק בניתוח ובפענוח של חמישה סרטים ישראליים שהוקרנועל מסכי הקולנוע והטלוויזיה: החיים על פי אגפא, זהר, שחור, חולה אהבה משיכון ג` והבחור של שולי.ברגישות רבה ובעין בוחנת חודר מחבר הספר, קובי ניב, אל מתחת לקליפתםשל הסרטים האלה, אוסף את הסודות החבויים בהם, מאחד ומגבש אותם לכללפירוש שלם ומוציא אותם אל אוויר העולם....

7.
8.
הספר מתרחש בלילה אחד בעתיד הלא-רחוק בעוד כנראה שתים-עשרה שנה, באסדת-אשפה על שפך נהר ההדסון, בין ניו-ג'רזי לניו-יורק, שעליה עובדים חמישה גברים ישראלים, פליטים מישראל שחרבה. החמישה הם: מושקו - בן קרוב ל-80, הקשיש בחבורה המוזרה שנתאספה בכורח הנסיבות, שנתקע בטיול בארה"ב מבלי יכולת לחזור, והותיר מאחור, בישראל, את אשתו, בתו ושלושת נכדיו, שקרוב לוודאי אינם כבר בין החיים; יוז'י - מספר הסיפור, שלא מספר דבר על עצמו, אבל לקראת בסוף הספר נשבר וחושף פתאום - רק בפני הקוראים, אך לא בפני חבריו - את סיפור חייו ; מייק - וותיק הפליטים, איש המוסד לשעבר, מפקד האסדה, שבעצם עובדת, היא ועובדיה, בשירות המאפיה המקומית, הנושא עמו סיפור חיים קשה מנשוא; איזמירלי, שברח מישראל ברגע האחרון, ביום בו הוטלו עליה פצצות האטום, והותיר שם מאחוריו את שני ילדיו הקטנים; ושלומי - בן 20, הצעיר בחבורה, קרוע הגוף והנפש, שהוברח ברגע אחרון על ידי אמו מישראל הנחרבת באוניה ספרדית, בה היה נתון במשך שלוש וחצי שנים בשביים של שני מלחים, שהתעללו בו נוראות, עד שהצליח לברוח מהם והגיע, ולאט לאט מתברר כיצד, אל אסדת הזבל הזו. זהו ספר אפל וקודר, לעיתים כדי ייאוש, קורע ובה בעת מכמיר לב, כואב עד מוות אבל גם מצחיק, לופת בגרון וחונק, לא מותיר מקום לבריחה מן המציאות המרה והנוראה של החורבן - החורבן הלאומי, של הבית, של ישראל, והחורבן האישי, חורבן החיים, המשפחה, הבית, של גיבוריו....

9.
לאט לאט, אבל בטוח, הבנתי שהבעיה איננה שנשים יתפקדו בכל התפקידים הגבריים בעולם, ואז הכול יסתדר. לא. הבעיה איננה התפקידים. הבעיה היא העולם. לא צריך להילחם על כך שהערכים הנשיים יחליפו את הערכים הגבריים. צריך לעשות את העולם נשי יותר. ועולם נשי יותר זה עולם שמחליף מלחמות בדו-שיח, שמחליף קרבות בשיתוף-פעולה, שמחליף יריות בדיבורים. זה עולם שאין בו לא מדכאים ולא מדוכאים. זה עולם שמקדש את החיים, ולא את המוות. זה עולם שמחליף את שפת הכוח בשפת המוח. עום נשי יותר אומר עולם הגיוני יותר, רגשי יותר, אנושי יותר, ומכל זה ברור שכדי למגר את שלטון הדיכוי האנטי-נשי והאנטי-אנושי, זה לא מספיק לשנות כמה חוקים ותקנות. מדבור כאן במהפכה של ממש. מהפכה שתהפוך על פניהם את כל סדרי העולם. כי העולם כולו הוא עולם גברי, וכל סדרי העולם מסודרים בשביל גברים. זה שגברים יתייחסו קצת יותר טוב לנשים "שלהם", זה שהחוקים יהיו פחות מפלים ויותר שיוויוניים – כל זה יפה מאוד אבל כל זה עדיין במסגרת החברה הגברית. חברה שובניסטית במהותה, חברה שבנויה על צבא ומלחמה והשמדה והכחדה הדדית. מי שרוצה עולם אנושי יותר, עולם של שיתוף-פעולה הדדי ולא של השמדה הדדית, מי שרוצה עולם אנושי יותר, חייב להיאבק למען עולם נשי יותר. כי לא מדובר כאן במאבק נשי, מדובר כאן במאבק אנושי. קובי ניב נולד ב-1947, נשוי ואב לשניים. כתב טורים אישיים וסאטיריים וסדרות-קומיקס בעיתונים "העולם הזה", "דבר", "כל העיר", "ידיעות אחרונות", "העיר", "הארץ", "חדשות", "כולנו" ו"על המשמר". היה חבר מערכת ואחד משלושת הכותבים של "ניקוי ראש". כתב תוכניות רבות של "זהו זה", וחיבר את המחזות "המלך הלך לישון" שזכה ב"כינור דוד", ו"קרמבו בעורף האויב" שנחל כישלון חרוץ. חיבר את ספר הילדים "תיבת מוח". היה שותף עם אחרים לכתיבת הספר "זו ארץ זו?", וביחד עם דוד גבע חיבר את הטרילוגיה המגוחכת לנוער ("ספר מגוחך", "בנו של מגוחך" ו"מגוחך בעורף האויב") ושלושה ספרים ("ברטה השמנה", "עצרת הינשופים" ו"הפיל מניו-יורק") בסדרת "סיפורי יוסף לילדים". מלמד תסריטאות בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לקולנוע וטלוויזיה בירושלים. משנת 1986 כותב בעיתון "חדשות" טור שבועי בשם "פמיניסט"....

10.
בעיר קטנה בצפון אירופה מתגלה באקראי ארכיון חשאי, המכיל אלפי מסמכים המגוללים פרשייה עלומה, רחבת יריעה והיקף: האמת המרה, העקובה מדם ושאר נוזלי גוף, שמאחורי האגדה המפורסמת של הנס־כריסטיאן אנדרסן — "בגדי המלך החדשים". ברומן היסטורי־היסטרי חדש, מזוויע ומצחיק עד מוות, מתגלה האגדה כפיסת תעמולה רצחנית, אנדרסן כעט־להשכיר, שני החייטים המתחזים כצמד מתנקשים, והילד שצעק "המלך הוא עירום!" כקורבנה של רדיפה אכזרית, וכל זאת על רקע מלחמת אחים שכולה פרי דמיון פנטסטי גרוטסקי. החיים קשים, אה? הוא סאטירה אנטי־מלחמתית ופרודיה כמו־תיעודית חריפה עד כדי דמעות. האבסורד הקומי הגס והנשגב של קובי ניביורד חדרי בטן בלי לחשוש מהקולות המהדהדים בה ומתעלה לגבהים של הומור שחור כל כך, עד שהוא חורג מהספקטרום המוכר לנו אל תחום פרוע ומרגש, שרוחותיהם הסוערות של ג´ונתן סוויפט, ירוסלב האשק וקורט וונגוט מרחפות מעליו. קובי ניב הוא סאטיריקן, תסריטאי, סופר ומבקר אמנות ישראלי. כתב יחד עם אפרים סידון, ב. מיכאל, וחנוך מרמרי את הספר הסאטירי "זו ארץ זו", שאוייר בידי דודו גבע. מכותביהן של התוכניות המיתולוגיות "ניקוי ראש" ו"זהו זה". ...

11.
12.
ערב-ערב נפגשות חיות היער במאורת השועל. שוב ושוב הן נאלצות לשמוע את סיפוריו של התרנגול קוקוריקולום על הגול הגדול שהבקיע באליפות האגדית נגד נבחרת הסנאים. אבל חבריו החיות לא מאמינים לסיפוריו. עד שיום אחד מופיע במאורה הזאב הנודע צוקירלי, ומגלה לכולם איך הגול הגדול של קוקוריקולום שינה את חייו. כי צעד קטן לתרנגול הוא לפעמיים צעד גדול לזאבים. קובי ניב הוא סופר, מבקר ותסריטאי, מחברם של נכסי צאן ברזל ובהם אבא סבבה, יוסף ואחיו וספר מגוחך ומגדולי הסטיריקנים בישראל. אולג מילשטיין הוא מעצב, מאייר ומרצה לתקשורת חזותית. זהו ספר הילדים הראשון שאייר. ...

13.
לְמַרְגְּלוֹת הָרֵי בְּרַכְיָהּ הַנִּשָּׂאִים, בְּעֵמֶק רְחַב יָדַיִם, שׁוֹכְנִים שְׁלוֹשָׁה כְּפָרִים. הַכְּפָר עֵין עוֹד, הַכְּפָר נִיר פּוֹרִים וְהַכְּפָר עַמּוּדֵי יְלָלוֹת. כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, רָאשֵׁי הַכְּפָרִים וּנְבִיאֵיהֶם יוֹצְאִים בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הַמְּעֻנָּן לִצְפּוֹת בָּעֲנָנִים וְלַחֲזוֹת בָּהֶם אֶת עֲתִידָם. מָה יִרְאוּ שָׁם הַפַּעַם? הָרוֹאִים בָּעֲנָנִים הוּא מָשָׁל חָכָם וּמְלֵא הוּמוֹר עַל הַשְּׁאֵלָה הַנִּצְחִית - הַאִם הַנְּבוּאָה מַגְשִׁימָה אֶת עַצְמָה? ...

14.
15.
הסיפור - שאנחנו מתוודעים אליו באמצעות הקלטות קטועות שמשדר אלינו המספר, בתקווה שמישהו שומע או ישמע אותן - מתרחש בעתיד כלשהו. ארבעה אנשים כלואים בדירה שמספרה תשע-שבע-שבע, שהיא בעצם חדר גדול עם תאי שינה, מבלי יכולת לצאת משם. אין לדירה דלת יציאה, רק חלון גדול שדרכו הם יכולים לראות את מה שקורה בשכונה שבה הם כביכול מתגוררים. אבל זה כלא או מלון? הם שואלים עצמם. שהרי כל צרכיהם מסופקים להם – אוויר לנשום, אוכל לאכול, בגדים, ניקיון, הכול. אז למה הם שם? מי מחזיק אותם שם? ולאיזה צורך? כל החיים הם בדירה הזאת. כשמישהו מת הוא מוצא משם, הם לא רואים ולא יודעים איך, ובמקום המת מוכנסים לדירה איש או אישה חדשים. כך שתמיד הם שם ארבעה. הם מצולמים ומוקלטים כל העת, כך הם חושבים, אבל גם זה הם לא יודעים כיצד. רמקולים כורזים ומזהירים אותם בכל פעם שהם עושים דברי אסורים. אלו החיים. בתוך כך מתחיל להתפתח בתוך הדירה סיפור אהבה, בין המספר, לבין אישה חדשה שנכנסה לשם, אבל אהבה, ובוודאי יחסי מין, אסורים בדירה הזאת, בחיים האלו, באיסור חמור. אז מה יקרה, התניב אהבתם המתעצמת חיים או מוות? זאת השאלה. קובי ניב, סאטיריקן, תסריטאי, סופר ועיתונאי. ספרו "בסוף כולם נמותו" היה ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2019....

16.
17.
הספר שטנה הינו לקט חלקי המוגש בצורת אסופה, מתוך מבול הקללות, הנאצות, איחולי-המוות והאיומים-ברצח שקיבלתי ישירות או שנכתבו עלי בפייסבוק בעקבות פוסט שהעליתי שם; מבול חֲרָפוֹת נוראי שזוכים לו בימים טרופים ומטורפים אלו כל מי, מנשיא המדינה ועד אחרון האזרחים, שמעזים להביע דעה שאינה עומדת בשילוש הכפול הקדוש, מגן-הדוד היהודי, של הרוב הימני-קנאי-משיחי השליט - צבא, אמונה, אדמה וְזִקְפָּה. כדי לשמור על מידת מה של שפיות ביקשתי מידידי הקריקטוריסט עמוס בידרמן לאייר את מיטב הגידופים, כדי לשפוך מי הומור זכים וצוננים על מדורת השטנה הנוראה. והתותאה היא אכן, לדעתי, ספר מזעזע ומשעשע. קובי ניב...

18.
"סרטים הפותחים במוות, בדרך כלל סופם מוות. אבל מה משמעותו של המוות המסוים הזה המפותח את הסרט ללכת על המים, שבו גבר הורג גבר על ידי החדרת רעל לישבנו באמצעות מזרק, באופן המדמה יחסים הומוסקסואלים? "האם בעיני יוצר הסרט הומוסקסואליות הינה חטא כה חמור, הראוי לעונש מוות - אם לא מוות ממשי, אזי לפחות מטאפורי, בקולנוע? אז שמא לוקים היוצרים בהומופוביה, שביטויה שנאת מוות לכל הומו, בוודאי זה הפוקטיבי-קולנועי? "הייתכן שיוצרי ללכת על המים, התסריטאי גל אוחובסקי והבמאי איתן פוקס, הומואים מוצהרים וגלויים, נגועים בהומופוביה עצמית?"...

19.
בגופו של מספר וגיבור הספר, רַחמִי קוֹלצ'וֹנֶרוֹ, שהואשם בעברו ברצח כפול שלא ביצע, מתגלה סרטן בשלב מתקדם ונותרה לו שנה אחת בלבד לחיות. הוא מחליט לנצל את השנה הזו ולהגשים את חלום חייו ולכתוב ספר על הפיכה המתרחשת בבית-משוגעים במדינה בלקנית בשנות ה-50. בתוך כך תוקפים אותו בשנתו סדרה של חלומות המתהווים למעין סדרת טלוויזיה בלשית שבה מנסים השחקן אנתוני הופקינס (או שמא זה בוב הוסקינס?) ועוזרו הלמה לגלות מי רצח בחלומו של קולצ'ונרו את חברו הטוב ש', שחדל לדבר עימו. ספר יוצא-דופן, כואב ומצחיק, הכורך את כל סתירות החיים למיקשה פְּרוּמָה אחת....

20.
21.
מספר וגיבור הספר הוא פליישר, פנסיונר בן 70, נכה, צולע, בשל מחלת שיתוק ילדים, בה לקה כשהיה תינוק, אלמן זה שבע שנים מאשתו, אהובתו היחידה ורד, איתה חלק אהבה משותפת ועמוקה למוסיקת הרמבטיקה (הבלוז) היוונית, ושלזכרה הוא מקדיש את כל זמנו לכתיבת לקסיקון של יוצרי וזמרי מוסיקת הרמבטיקה לדורותיהם. חייו משתנים כשחתנו, בעלה של בתו קלרה, עמוס דבש, מביא לו קלסר דק כרס ובו גזירי עיתונים משנות ה-60 ובהם סיפור רציחתם-היעלמם של שלושה נערים ונערה, שגופותיהם לא נמצאו מעולם – דני זליקוב מטבריה, פאדי אבו-קטיש מאבו גוש, אילנה פיטוסי ממושב ינוב וישראל בדש, בן-דודו של עמוס, מחולון. עמוס מבקש מחותנו, פליישר, לחקור את היעלמם של הארבעה, כפי שהבטיח הוא עצמו שיעשה לאביו, שישראל בדש הנעלם היה בן אחיו, לפני שהלך לעולמו. פליישר נענה לקריאה וסיפור הספר הוא מסעו לפתרון התעלומה הבלתי פתורה הזאת מלפני שישים שנה. "שיתוק ילדים - ספרו החדש של קובי ניב נכתב עבורי. מן הסתם יהיו עוד כמה שירגישו כך, בעיקר ילדי שנות החמישים וסתם מיליוני ישראלים שנפשם מתוחמת עדיין בקו הירוק. הרגשתי שחזרתי לאפלולית השסק והגואיווה בחצר בנתניה ממנה יצאתי בעזרת פליישר, גיבור הספר, לפענח תעלומות רצח שהדירו שינה מעיניהם הטרוטות של קוראי מעריב, העיתון הנפוץ ביותר במדינה. לא אגלה כמובן מי הרוצח, אבל אציין שכל מילה בספר (בערך) היא אבן שאם מרימים אותה מתגלֶה מתחת בור של דב נמלים מלא זכרונות. ניב, מדור הכותבים של אחרי-אחרי תש"ח, זוכר הכל ומשרטט את דיוקנה של התקופה דרך עיני פליישר, ילד נפגע פוליו שנהיה לאב ולאלמן. איש מוזר במקצת, מחובר למוסיקת הרבטיקה היוונית, אבל מענטש. 166 עמודים של אסוציאציות זורמות במבנה בלתי שגרתי. מומלץ לבעלי לב מצונתר ולא רק." (אבנר אברהמי)...

22.
"וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות" מתוך המאמר "איזו ישראל תתקיים בשנת 2025 ?" מיום 21.9.15 ישראל 2025 . האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם, מהנוקמים וצאצאיהם. האם יש ערך בכתיבה בעת דיסטופיה? כיהודים בישראל חובה עלינו להשיב: אם עזתים מוצאים בה ערך, גם אנחנו נמצא. קובי ניב מתעד מאז 2012 את התהום הפעורה הניבטת מבעד לסדקי המציאות. מאז התרחבו הסדקים והתקרבה התהום. הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הדת, הצבא, העדתיות, השחיתות, הבורות. לו היינו מגבירים את הקיטוב במקום לטשטש אותו, לו היינו נאבקים במקום להיכנע, אולי היינו ניצלים מהגורל שאותו ניבא ניב ללא רחמים. אסף דוד קובי ניב מביא כאן אסופת מאמרים נבואיים כמעט, המעזים לומר אמת נוקבת, כואבת, מכוערת לעתים, מפחידה לעתים קרובות, אמת שמעטים מעזים לומר, בגבורה, באומץ, בהומור, בציניות, ובלב פתוח, שותת דם לעתים. הוא מדבר על כל נדבך של קיומנו כאן, ובעיקר מאיר אלומת אור עזה על פניו של העם היהודי בארצו, כפי שהם משתקפים מכל מעשה שלנו כמעט, ובעיקר מכל מה שאנו מעוללים לעם הפלסטיני. הוא מאיר את הבורות, את הגזענות, את האלימות, את הרהב, את הטמטום. איש אינו חף מכל אלה, לא מימין ולא משמאל, והוא מציב בפנינו מראה שכמעט אי אפשר להסתכל בה. קובי ניב הוא נביא. הוא יודע לאן הדברים מובילים, שנה לפני טבח השביעי באוקטובר הוא כתב מאמר שבו הוא מזהיר אותנו מפני הדם, מפני התכריכים, והוא ממשיך להזהיר. הדבר היחיד שחסר הוא מי שיקשיב. אליענה אלמוג קובי ניב, יליד 1947 , הוא סופר, פובליציסט, סטיריקן ותסריטאי. אתר המרשתת שלו - קובי ניב. ספרים. מאמרים. דברים אחרים...

23.
מעשה ביהודי, ליביו הקצב, שאשתו רוז'ינה ברחה להודו עם שכנם הנגר, יוסף הסנדלר. נתמלא ליביו האומלל אברה וזעם וכולי ופתח בשוק באסטה לנקמות, שלמרבה הפליאה התפתחה ושיגשגה וכבשה את העולם. אבל לכל דבר, כידוע, יש סוף....

24.
הספר אי.טי ואמנות אהבת הקולנוע הוא אסופה של 19 מאמרים מעמיקים, המבוססים על הרצאות של המחבר, קובי ניב, בחוגים לקולנוע ובמחלקות לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות. הספר - הנפתח בלידה מחדש ב"אי.טי" של סטיבן ספילברג ומסתיים בהשלמה בין אחים על סף מותם ב"סיפור פשוט" של דייויד לינץ' – מנתח את מלאכת עשייתם ומפרש את משמעותם של 15 סרטים ו-4 סדרות טלוויזיה, 5 מהם ישראלים, שבכולם בולטת היעדרותו ונטישתו של דמות האב, האלוהים, המערער ואף מסכן את חיי בניו ובנותיו....

25.

ספר מרתק, מטלטל, לעיתים קשה לקריאה. קראתי והיה קשה לעצור.... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הזה קראתי בערך אחרי המלחמה והתמוטטות הדמוקרטיה שהתלוותה אליה. איזה תזמון מהסרטים. נורא עקצץ בי לכתוב עליו ביקורת, אבל נכות אינטרנ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הזה גיליתי במקרה. הסתובבתי בחנות סטימצקי וחיפשתי משהו שידבר אליי שאוכל להזדהות אתו. לקחתי את הספר ליד קראתי כמה שורות ומיד נשבתי ב... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
אני מתנצל, הביקורת שהייתה כאן מיועדת לספר " תגובה נגדית" של בראד פיט. ואתכם הסליחה. ספר זה הוציא אותי מהכלים עם הקווקווים והנקודות כאילו די... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
רומן עתידני מרתק הכתוב בפרוזה קולחת. קובי ניב מתאר עולם מפחיד בו האהבה אסורה, המין אסור ואנשים כלואים בתוך דירה ללא יכולת לצאת ממנה. כאשר מ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
ספר הזוי, הגעתי עד עמוד 188 (מתוך 488 עמודים) ושאלתי את עצמי - מה זה הספר הזה? כישרון כתיבה יש לקובי ניב - אין ספק - אבל חבל שהוא לא מנצל אותו לכתי... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ