ענף הספרים המקומי משופע בכותבות וכותבים מעולים. ויש לנו בשפע. באמת, מכל טוּב, ובכל ז'אנר. ועדיין - כשהעיניים שלי - הרעבות תמיד, נתקלות בקול חדש ורענן, אני עדיין מתרגשת. מתרגשת להכיר סופר.ת שבשבילי זה מפגש ראשון איתם. זה כמו מפגש עם אדם בפעם הראשונה. כשאתה מזהה את הוויב שלו התואם לשלך, ואתה יודע שאתם הולכים ליהנות ביחד, ואין בכלל שאלה.

הסיפור מתרחש במושב למרגלות התבור. מושב עם חקלאות פעילה. י

באה מנוחה ליגע?

אני חייב וידוי, יש לי חולשה לציורי כריכות ספרים.

למה אני מספר לכם את זה, כי הפעם כריכת הספר, של <mark>שני הדר</mark>, חג המשק קומדיה רומנטית עם הרבה גזר, היא כל כך יפה ומופרכת, שהיא גרמה לי לקרוא את הספר, ממש כך.

אז, קודם כל נציג לכם את הכריכה ואת הרושם העז שהיא יצרה בקרבי:

בחזית שבולי חיטה בציור נוף של עמק, ממנו באופק מזדקרות פסגות גבעת המורה והתבור. בחזית הציור, מנגנת אקורדיון, המנגנת באק

גיבורת הספר, דורה (דורית גולדברג), מארגנת מסיבת יומולדת חמישים לבעלה הרפתן, עם קבוצת החברים שלהם מהמושב. יורדים לכנרת, ומשחקים אמת או חובה. בשלב מסוים כשהאלכוהול גבוה והשעות קטנות, יוצאים שם דברים שמתגלגלים באופן לא צפוי. אירועים מהעבר צפים, תכניות לעתיד מתערפלות, ואפילו הביטחון שהיה לדורה בקירות שהיו הבית שלה, מתערער.
הכול יש בספר הזה - השכן שרץ למועצה, היזם שרוצה להקים טורבינות, מי מקבל זכויות

אריאלה צביאלי, או צביאלה כמו שכינו אותה, או פשוט - אלה, בת 28, מתנהלת בעצלתיים במסלול בנים בקיבוץ. עד שערבה, אחותה הגדולה והאחראית מאיצה בה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על עתידה לפני "היום הקובע". באותו הזמן מתגלגלת אליה ההזדמנות לביים את "חג המשק", והיא חושבת שזו המקפצה שלה להצלחה בחיים.
רק שבדרך להצלחה היא חייבת להתעמת עם כמה חברי משק, עם אירועים מעברה ועם כמה כאלה שמנסים להיכנס לחייה בכוח.
כ

אתחיל מהסוף להתחלה ואומר שכשסיימתי לקרוא את ספרה הראשון של <mark>שני הדר</mark> : חג המשק
בו אין שום רמז ולו הקל שבקלים על היותו ספר ביכורים כייפי שקלח וזרם לי בעונג צרוף בקריאתו והחשוב מכל הזכיר לי היטב מדוע אני כל כך אוהבת ספרות מקור משובחת במיטבה ובפרט סיפור ארצישראלי עם טעם של פעם ....
אז תכירו את אריאלה אלה צביאלי שכולם בקיבוץ קוראים לה צביאלה 
רווקה בשנות ה30 בת למשפחה ידועה בקיבוץ עין הנוטר

על הכריכה כתוב "קודמיה רומנטית עם הרבה גזר",אז קומדיה זה כן, רומנטית טיפה פחות. אמנם יש רומנטיקה, אבל זה יותר קומדיה עם תיבול קל של רומנטיקה ולא ממש קומדיה רומנטית פרופר.
לעיתים אלה הזכירה לי את בריג'ט ג'ונס- אישה שלא לגמרי סגורה על עצמה ועל <mark>הדר</mark>ך שלה בחיים, לא מעריכה את עצמה במיוחד, מציבה לעצמה יעדים של ירידה במשקל, איכשהו מצליחה לזכות בתשומת ליבו של החתיך המקומי, ועוד, אבל לא רוצה לספיילר מעבר ל

ספר ביכורים מקסים!
הספר מתרחש ברובו בתחילת שנות האלפיים ומסופר מפיה של אלה (אריאלה) בת קיבוץ עין הנוטר, השייכת למשפחת צביאלי, משפחה שהיא שם דבר בקיבוץ. אלה כבר כמעט בת 29, עדיין גרה בחדר קטנטן ומוזנח, אין לה בן זוג, לא באמת מסיימת את הלימודים ובגדול מנסה למצוא את המקום שלה בקיבוץ, בעולם ובחיים בכלל. יום אחד עומדת בפניה הזדמנות להוכיח את יכולותיה ואולי בזכות זה לשדרג את המעמד שלה בקיבוץ- קיבוץ שנ

כמו שכריכת הספר מעידה, "חג המשק" הוא קומדיה רומנטית. אבל כזו המודעת לעצמה, ומנהלת דיאלוג עם חוקי הז'אנר. כמו כאשר הגיבורה, אלה, אומרת לעצמה שאם היה מדובר בקומדיה רומנטית, אז בטח עכשיו זה השלב הכי גרוע על פי התסריט, שבו הגיבורה מרגישה שכל הקלפים נטרפו, רגע לפני שיגיע הפתרון, אבל אצלה לא רואים כיצד יגיע הפתרון המנחם. עם זאת, ברור שגם אצלה הוא יגיע, בכל זאת, חוקי הז'אנר.
אז קומדיה רומנטית, אבל מאוד

אכן קומדיה רומנטית עם תיבולי קיבוץ חביבים. אישית נהנתי בעיקר מהתככים הפנימיים בקהילה ומי יקבל את הדירה...