אלי ויזל

אלי ויזל

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (81):
ספרים שצריך לקרוא, שואה שלנו ושואות של אחרים, ספרים שקראתי, רוצה ליקרוא , שואה, יהדות / לקריאה עתידית, לקרוא אבל בצ'יל, עיון, מעוניינת לקרא, רוצה לקרוא, Wish list, Wishlist - רומאן, צריך לקרוא, אבעה וחצי כוכבים שלא קראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, יומן מסע-הספרים שלי., ספרים שאני מעוניינת לקרוא, ספרי שואה - חובה בכל בית, להשיג ולקרוא, עוד ...
1.
הלילה, ספרו הראשון של אלי ויזל נכתב במקור ביידיש בשם " והעולם שכח". הספר תורגם ופורסם לראשונה בצרפתית בצירוף הקדמה נלהבת של הסופר הצרפתי, חתן פרס נובל, פרנסואה מוריאק. הלילה הוא סיפורו של הנער (והעם) היהודי בגיהנום הנאצי. בשפה בהירה וקולחת מתוארות החוויות שעבר הנער והמאבק המורכב והבלתי - נפסק להישרדות עם אביו. בשנות המאבק מתעוררות בו שאלות של זהות, של מוסר ואמונה, ואף שאלות קיומיות על מהות האדם. והוא נשבע: לעולם לא אשכח את הלילה הזה, הלילה הראשון במחנה, שהפך את חיי ללילה ארוך ונעול של שבעה מנעולים, לעולם לא אשכח את העשן הזה. לעולם לא אשכח את פניהם הקטנות של הילדים שגופם היה ללפיד בוער תחת שמים מחרישים. לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי. לעולם לא אשכח את דומיית הלילה שגזלה מעיני לנצח את התשוקה לחיות. לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרפו את אלוהי ואת נשמתי ואת חלומותי שהיו למדבר שממה. לעולם לא אשכח את כל זאת. לו גם אהיה נידון לחיים ארוכים כחיי האלוהים עצמו. לעולם... הלילה הוא הספר הנפוץ ביותר בעולם על השואה. הספר תורגם לשלושים וחמש שפות והוא ספר קריאת - חובה באלפי בתי - ספר תיכוניים בארצות הברית, באירופה ובמדינה ישראל....

2.
רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר: "נעשיית חסיד, מפני שבימי ילדותי היה איש זקן שסיפר מעשיות נפלאות על צדיקים. הוא סיפר רק מה שידע, ואני שמעתי מה שהייתי צריך". הסיפרו החסידי הוא נשמת אפה של החסידות, באמצעותו לומדים את תורתה ומעלים את דיוקונותיהם של הצדיקים הגדולים. אלי ויזל שמע סיפורי חסידות מילדותו. סבו,החסיד, היה נוהג לומר "חסיד צריך לדעת להקשיב; להקשיב פירושו לקבל. יהודי שאינו יודע לקבל או מסרב לקבל, אינו יהודי". הספר בלהט הנשמה מביא את מה שקיבל. בחסידות הכל אפשרי, "הכל הופך אפשרי על ידי עצם וכחותו של מישהו היודע כיצד להקשיב, לאהוב, ולתת מעצמו". דמותם ותורתם של גדולי החסידות,מהמייסד הבעש"ט והבאים אחריו - וביניהם ר' נחמן מברסלב, ר' מנחם מנדל מקוצק, ר' לוי מברדיצ'ב, ר' אלימלך מליז'נסק ואחרים-עולים מהכתיבה המשלבת רגש, נשמה והבנה....

3.
ספר הזכרונות של הסופר וחתן פרס נובל, שרבים ממתינים לו זה כבר, נפתח בכניסה של ילד אל הגיהנום. אנו רואים את הנער, אלי ויזל, נקרע מחיי משפחה יהודיים מסורתיים ואוהבים בהרי הקרפטים ונגרר אל אימי אושוויץ ובוכנוואלד. אנו רואים אותו מופיע כנער מתבגר, חיוור כמת, רוח אילמת, בלי מולדת. בתיאור העז, החריף והמרגש של השנים האלה - והשנים המדהימות שבו אחר-כך - נפרשים חיים מרשימים. בסוף המלחמה, לאחר שהוריו ואחותו הקטנה נעלמו, החיים מתחילים מחדש בבית-יתומים בצרפת. הנער צריך לדבר שפה חדשה, לנווט את נתיבו בתרבות חדשה, למצוא בתוך עצמו דרך להתקרב מחדש לעמיתיו. ויזל זוכר את מאבקו באלוהיו ואת גיחותיו העזות אל חקר הפילוסופיה, אל כתבי הקודש, ואל עולם הקבלה. הוא זוכר איך ניצתו מחדש חלומות ישנים. רוחו מתעודדת כשנודע לו כי שתיים מאחיותיו ניצלו. ואונו רואים אותו שב וחי בשלמות. כזה הוא ויזל בן השבע-עשרה, גבר צעיר בפריז, שמסייר ביקום החדש. אהבת נעורים כובשת אותו. לידת מדינת-ישראל מרנינה אותו. הוא נעשה עיתונאי מתלמד, הוא פוגש סופרי יידיש גדולים. הוא מגלה את מורו ורבו. אנו רואים אותו מתחיל לנסוע בעולם, מסקר את הסכסוכים הסבוכים במזרח התיכון, שליוו את הקמת מדינת-ישראל, את הימים הראשונים של האומות המאוחדות, את משפט אייכמן. הוא מתיידד עם גולדה מאיר ועם פרנסואה מוריאק ויוצר קשרים עמוקים עם מדינת-ישראל. הוא מתריע על מצוקתם של יהודי ברית-המועצות, ובשלהי שנות החמישים, עם כתיבת ספרו הראשון, הלילה, הוא מוצא לבסוף את קולו כעד. יצירתו מכאן ואילך מוקדשת לזכרם של הקורבנות ולהגנתם של הניצולים ושל כל המדוכאים. חייו נעשים למאבק - המלובה על-ידי אהבה וחמלה ולפעמים על-ידי זעם - בין ספק ואמונה, בין ייאוש ואמון, בין שכחה וזיכרון. זהו ספר של זכרונות נפלאים וכאובים ונוגעים ללב....

4.
עלילה מסעירת-נפש על רקע השואה והשמדת יהדות אירופה. במרכז העלילה קבוצת פרטיזנים יהודים ביערות טרנסילבניה. הגיבור הראשי הוא יהודי הקורא לעצמו גריגור, כי את שמו המקורי השליך מאחורי גוו או איבד בגיאיות המוות. במערת המסתור שלו ביער הוא נפגש עם דמות מוזרה הנקראת בפיו גבריאל, כשמו הקודם. הדמות היא ידידו, כפילו, או צילו, שקיים ואינו קיים. עלילת הספר היא זעקה של `משבר האמונה`. כל הלבטים, ההתחבטויות וההטחות כלפי שמים בשל אושוויץ וטרבלינקה, ורשה ובבאי-יאר, כל אלה מתפרצים ועולים מפיו של גריגור במצבים השונים והמשונים אליהם הוא נקלע. המאבק של המאמין המכריז מלחמה כנגד היושב במרומים עובר כחוט-השני לאורך כל עלילת הספר הנקרא בנשימה אחת. בכל הרגעים הקשים הפוקדים את גריגור הוא מחפש את גבריאל, רוצה לחוש אותו בקרבתו, להתחמם כנגד אורו. באחת השיחות בינו לבין צילו שומע גריגור מפי גבריאל את המילים האלה: "גדולתו של אלוהים היא בכך שהאדם אינו מסוגל לדחותו; סבור אתה שאתה מגדפו ואניך אלא משבחו; סבור אתה שאתה מורד כנגדו, ואינך אלא מבקש לקלוט זיוו; סבור אתהשאתה מטיח כלפיו את איבתך, את מריך, ואינך אלא אומר לו, כמה אתה זקוק למשענתו, לרחמיו". פרקי עלילה עזים ופיוטיים לחידת האמונה – האמונה באלוהים, באדם, בנצח ישראל....

5.
"האם אני באמת בסרנצ`ורוס (עיר המזל), העיר שראתה את לידתי? אני מכיר את הבתים האלה, אני מכיר את השמים הכחולים-ירוקים באופק, מעל ההרים הקודרים. ואילו את התושבים איני מכיר. נוכרי אני בעירי שלי, שבה בראשונה ראיתי את אמי, שבה בראשונה גיליתי את חוקי הכובד". גיהינום עולמו של פליט השואה, המבקש שיבה לחיים ואמונה בבני אדם וביחסים שביניהם, מתואר בסיפור זה בלהט פיוטי רב. אלה קורותיו של אדם שבלחץ סיוטי הזיכרונות חוזר במחתרת לעיירת מולדתו, אשר בינתיים ירד עליה מסך הברזל....

6.
סבי ידע לספר סיפורים. סיפורים על עושי ניסים, על נסיכים אומללים ועל אנשים ישרים בתחפושת. לו אני חייב את כל מה שכתבתי על ספרות חסידית. הסיפורים הקסומים על רבי נחמן מברסלב, המשלים של הרבי מקוצק, פתגמיו של רבי ישראל מרוז'ין ושנינותו של הרבי מרופשיץ – סבי ידע את כולם והוא לימד אותי להתבשם מהם. פתאום מצאתי את עצמי בספינה שנשאה את רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל, הלכתי עם הרוז'ינר לגולה, חיכיתי בדלתו של הרבי מקוצק כדי להעיף מבט בבדידותו האיומה. ראיתי את כולם וראיתי את עצמי לפניהם. התרוננתי. הרגשתי שאני הולך ומעשיר מרגע לרגע. מסיפור לסיפור. "לעולם לא אשכח את הסיפורים האלה," אמרתי לו. והוא ענה, "זו הסיבה שאני מספר לך אותם. כדי שלא יישכחו." (אלי ויזל, כל הנחלים הולכים אל הים) הסיפור החסידי הוא נשמת אפה של החסידות. באמצעותו לומדים את תורתה ומעלים את דיוקנותיהם של בוני עולמה – הצדיקים הגדולים ששינו את פני העם היהודי. אותם הצדיקים שהקימו חצרות בעיירות רבות במזרח אירופה העניקו לחסידיהם תקווה לחיים יהודיים חדשים המשלבים אמונה תמימה ושמחה, עמל כפיים ולימוד תורה, דבקות ותפילה. במרוצת השנים נודעו שמותיהם של רבים מהם אך תורתם ותפיסת עולמם היו נחלת מעטים. הספר הנשמה החסידית – אישים, מעשיות, מעשים הוא צירוף נדיר וייחודי של כתיבה ספרותית ומחשבה הגותית מקורית. הנשמה החסידית המלווה את אלי ויזל משחר נעוריו מתחברת ליכולת תיאור בלתי שגרתית ומביאה אותו לאחת מפסגות יכולותיו הספרותיות. בשני כרכים של מסות עיוניות, שביניהן שולבו מאות סיפורים חסידיים, מתאר ויזל בכישרון רב את העולם החסידי על רעיונותיו, תכניו ואורחות חייו. בספר הנשמה החסידית – אישים, מעשיות, מעשים מוזמן הקורא העברי להיכנס לעולמה הפנימי של תנועת החסידות, להכיר את סיפוריה, אישיה ותורתה....

7.
"איני יודע כלל איך ניתן לנצור את צלמה החי של עיירה, שאני בטוח פחות ופחות כי אמנם הכרתיה אי פעם". בשעת לילה מאוחרת, עשרים וחמש שנים לאחר שהוצא כנער, על ידי הנאצים, מעיירת הולדתו סיגט חוזר אליה הסופר אלי ויזל ומחפש את זכרונות ילדותו ואת הקהילה היהודית והמפוארת שהיתה והושמדה כולה. "סיגט היתה עיירה טיפוסית, כדוגמת עיירות רבות שנתקיימו במשך מאות או אלפי שנים בין הדנייפר לקארפטים. בשל אוכלוסיה שרובה יהודית היתה העיירה מיטהרת לקראת יום כיפור, מתענה בתשעה באב בקוננה על חורבן בית המקדש, חוגגת עד לשכרון החושים בשמחת תורה". זוועות מעשי הנאצים במחנות ההשמדה מעוררים אצל הנער ששקד מילדותו ללמוד תורה, שאלות על מקומו של האלוהים. כיצד ניתן להצדיק את האלוהים מול הרוע המתרחש עלי אדמות; היש משמעות לאמונה? ובלשונו של הרב פנחס המלמד את הנער באושוויץ "אם אלוהים יודע את אשר הוא עושה - רע הדבר בעיני, ורע עוד יותר - אם אינו יודע. לפיכך החלטתי לומר לו: עד כאן-ולא אוסיף". בין השמשות מספריו הראשונים של הסופר אלי ויזל לוקח את הקורא אל עולמם של מליוני יהודים שחיו לפני השואה במרכז ובמזרח אירופה. הסיפורים המתרחשים בסיגט, בתל-אביב, בערי גרמניה, בפריז ובניו-יורק, מעוררים מחשבה ודיון בשאלות אמונה, תודעה וזכרון....

8.
הלילה, ספרו ראון של אלי ויזל נכתב במקור ביידיש בשם " והעולם שכח". הספר תורגם ופורסם לראשונה בצרפתית בצירוף הקדמה נלהבת של הסופר הצרפתי, חתן פרס נובל, פרנסואה מוריאק. הלילה הוא ורו[יס של (םעהו)רענה היהודי הגיהנום הנאצי. בשפה בהירה וקולחת מתוארות החוויות שעבר הנער טהמאבק המורכב והבלתי נפסק להישרדות עם אביו. בשנות המאבק מתעוררותבו שאלות של זהות,של מוסר ואמונה, ואף שאלות קיומיות של מהות האדם.והוא נשבע: לעולם לא אשח את הלילה הזה, הלילה הראשון במחנה, שהפך את חיי ללילה ארוך ונעול של שבעה מנעולים. לעולם לא אשכח את העשן הזה. לעולם לא אשכי את פניהם הקטנות של הידים שגופם היה ללפיד בוער תחת שמים מחרישים. לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי. לעולם לא אשכח את דומיית הלילה שגזלה מעיני לנצח את התשוקה לחיות. לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרפו את אלוהי ואת נשמתי ואת חלומותי היו למדבר שממה. לעולם לא אשכח את כל זאת. לו גם אהיה נידון לחיים ארוכים כחיי האלוהים עצמו. לעולם... הלילה הוא הספר הנפוץ ביותר בעולם על השואה. הספר תורגם לשלושים וחמש שפות והוא ספר קריאת חובה באלפי בתי ספר תיכוניים בארצות הברית, באירופה ובמדינה ישראל...

9.
"יכול אני להעיד, כי אם ישנו מקום שבו מדינת ישראל נתפסת לא ככברת ארץ על חוקיה וגבולותיה אלא כחלום רחוק, כחזון מוקדם, הרי מקום זה הוא ברית המועצות." כך כותב הסופר אלי ויזל בספרו יהודי הדממה, ספר שנכתב לפני 40 שנה ואשר הפר את הדממה והפך אותה לצעקה גדולה. ממוסקבה ולנינגרד, מקייב וטיבליסי וערים נוספות שבהן ביקר בשני ביקוריו ב-1964 ו-1965 עלתה צעקתם של יהודים שחיו דמומים וכנועים. הוא שואל "האם פירושו של דבר, שאם ייפתחו השערים יהגרו לארץ הקודש שלשה מיליון יהודי רוסיה?"מאז נכתב הספר, המציאות הפוליטית בברית המועצות השתנתה לחלוטין. המעצמה הגדולה התפרקה לחלקיה ומשלושה מיליון יהודים נותרו פחות ממיליון נפש הפזורים בכל חבר המדינות. הספר המרתק, הנקרא בנשימה אחת, מתעד חוויות מרגשות ומסעירות, ומהווה תעודה היסטורית חשובה ביותר בתולדות עם-ישראל. בעת שנכתב הייתה מדינת ישראל עבור יהודי רוסיה בבחינת חלום ותו-לא. "חלום צפון, מאריך ימים, יקר. חלום התופס בהכרתם מקום מרכזי או לא חיוני, שאין לוותר עליו. הם שוקעים בחלום זה למען יהיו ימיהם פחות קודרים ואולי כדי שייתן להם טעם, ועתיד."הספר יהודי הדממה עורר סערה בעולם כולו. הוא הביא את דממתם של היהודים לידיעת אזרחי העולם החופשי בכלל ועם-ישראל בפרט. בסיום מסעו כותב אלי ויזל "אני מאמין באמונה שלמה כי למרות ייסוריהם, פחדיהם והשפלתם ייצאו היהודים הרוסים כמצחים מן המאבק וינחילו כבוד לעם אשר שמרו לו אמונים."האמונה הוגשמה. בדורנו יצאו היהודים – ועלו לארץ – כמנצחים. ...

10.
11.
12.
הנער היהודי המאמין וההוזה, אשר נכנס אל הלילה האפל של "הפתרון הסופי", הנער שחזה לאור הכבשנים ברצח אלוהים ועמו, היה לאלי ויזל הסופר, עד בלתי נלאה, המספר מאז ועד היום לכל באי עולם את מגילת הייסורים היהודית בעת ליקוי המאורות, בהסתלק ההשגחה. הקורא ההולך בעקבותיו של המשורר, הניצול, יורד עימו עד שאול תחתיות, אל הגיהינום שבו מתרחש, כמו בחלום בלהות, רצח החפים מפשע לנוכח שתיקת האדישים או חיוכם של השמחים לאיד. אך אלי ויזל אינו אדם שבור או מנוצח. להיפך. ספריו הם ביטוי נעלה למאבקו של היהודי המורד, המסרב לקבל את הדין,הנאבק על אמונתו. יצירתו כולה היא בבחינת חשבון נפש נוקב היורד עד שורשי ההוויה. כל אחד מגיבורי סיפוריו של ויזל מתגלה לעינינו כאיוב בן-זמננו, הנאבק ללא הרף עם אלוהיו וממשיך, מוכה ופצוע, להאמין בנס הגאולה ובביאת המשיח. דרכו הספרותית של הנער המתחילה בסיפור "הלילה" מביאה אותו בסיפורו "הקבצן מירושלים" אל הכותל המערבי, הוא כעד מסתורי המצטרף אל חיילי צה"ל המבקיעים את החומות. בספר זה מבקש הסופר לפענח את סוד קיומו של עם ישראל, את חידת עוצמתו הניצחית....

13.
הבן החמישי הוא רומן נוגע ללב, פואטי ובן זמננו. אלי ויזל מציג בפנינו אמריקני צעיר, בנם של ניצולי שואה, הכמהה לדובב מעט את אביו ולהבין את סוד העבר המסתתר מאחורי שתיקתו. המסע בעקבות האב יובל את הבן אל ביעותי האימה הנאצית, אל מחוזות התלמוד של מורשתו, ואל משרדיו של איש עסקים ב"גרמניה החדשה"... שם נכונה לו רק גזירת הגורל הנורא. המציאות אודותיה כתב אלי ויזל צומחת מן העבר הנאצי, אך פונה אל ניו-יורק, אל ישראל, אל עולם הסמים, ובעצם - אל העולם כולו... המחבר עושה את כולנו ילדי הדור הזה. ...

14.
"כאשר קראתי בקול את המילים הראשונות – בראשית ברא – הרגשתי שאני נישא לתוך יקום קסום. חדווה אחזה בי כאשר הבנתי את הפסוק הראשון. 'אלוהים ברא את העולם בעשרים ושתיים אותיות האלף-בית', אמר מורי הראשון, הבטיזר ראבע, קשיש חביב שזקן לבן כשלג כיסה את פניו, אף שבעצם לא היה כל כך זקן. והוא הוסיף, 'טפלו יפה בעשרים ושתיים האותיות, והן תדאגנה לכם. הן תלכנה איתכם לכל מקום. הן תגרומנה לכם לצחוק או לבכות. לא, הן תבכינה כאשר אתם תבכו ותצחקנה כאשר תצחקו, ואם תהיו ראויים לכך, הן תפתחנה לפניכם מקדשים נסתרים במקום שהכול נעשה'" (אלי ויזל, "כל הנחלים הולכים אל הים") הנשמה המקראית היא עיון מרתק ומקורי בטקסט המקראי, שבו מכוון הסופר וההוגה אלי ויזל את הזרקור אל גיבורי המקרא ומאיר את סיפוריהם הייחודיים, את אישיותם הבלתי-שגרתית ואת הדרכים שבהן הם ממשיכים לפקוד את הדמיון ולהתקיים כחלק מן התודעה האנושית. בכישרונו הייחודי כמספר סיפורים ומתוך רוחב יריעה של אחד ההוגים הגדולים של דורנו, מגולל ויזל את עלילותיהם של אדם, של קין ושל הבל, של יצחק, יעקב ויוסף, של משה ושל איוב. תחת קולמוסו נפרשת מניפת המשמעויות הנסתרות של חייהם ומזדככים הלקחים האוניברסאליים הגלומים בהם, לקחים היפים לכל דור ולכל אדם. הנשמה המקראית הוא אחד משלושת ספרי הנשמה היהודית. יחד עם הנשמה התלמודית והנשמה החסידית, משרטטת סדרה זו את גלריית הדמויות המלוות את עם ישראל מאות ואלפי שנים, ומרכיבות את המודע והתת-מודע הקולקטיבי של עמנו. הסדרה נערכה בידי ד"ר יואל רפל, מנהל ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון, ולספר הקדים הקדמה פרופ' אברהם גרוסמן, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית למדעים....

15.
"יכול אני להעיד, כי אם ישנו מקום שבו מדינת ישראל נתפסת לא ככברת ארץ על חוקיה וגבולותיה אלא כחלום רחוק, כחזון מוקדם, הרי מקום זה הוא ברית המועצות." כך כותב הסופר אלי ויזל בספרו יהודי הדממה, ספר שנכתב לפני 40 שנה ואשר הפר את הדממה והפך אותה לצעקה גדולה. ממוסקבה ולנינגרד, מקייב וטיבליסי וערים נוספות שבהן ביקר בשני ביקוריו ב-1964 ו-1965 עלתה צעקתם של יהודים שחיו דמומים וכנועים. הוא שואל "האם פירושו של דבר, שאם ייפתחו השערים יהגרו לארץ הקודש שלשה מיליון יהודי רוסיה?"מאז נכתב הספר, המציאות הפוליטית בברית המועצות השתנתה לחלוטין. המעצמה הגדולה התפרקה לחלקיה ומשלושה מיליון יהודים נותרו פחות ממיליון נפש הפזורים בכל חבר המדינות. הספר המרתק, הנקרא בנשימה אחת, מתעד חוויות מרגשות ומסעירות, ומהווה תעודה היסטורית חשובה ביותר בתולדות עם-ישראל. בעת שנכתב הייתה מדינת ישראל עבור יהודי רוסיה בבחינת חלום ותו-לא. "חלום צפון, מאריך ימים, יקר. חלום התופס בהכרתם מקום מרכזי או לא חיוני, שאין לוותר עליו. הם שוקעים בחלום זה למען יהיו ימיהם פחות קודרים ואולי כדי שייתן להם טעם, ועתיד."הספר יהודי הדממה עורר סערה בעולם כולו. הוא הביא את דממתם של היהודים לידיעת אזרחי העולם החופשי בכלל ועם-ישראל בפרט. בסיום מסעו כותב אלי ויזל "אני מאמין באמונה שלמה כי למרות ייסוריהם, פחדיהם והשפלתם ייצאו היהודים הרוסים כמצחים מן המאבק וינחילו כבוד לעם אשר שמרו לו אמונים."האמונה הוגשמה. בדורנו יצאו היהודים – ועלו לארץ – כמנצחים. ...

16.
17.
בכל מפגש ומפגש עם התלמוד אנו מנסים לחדור לעולמו הקסום על ידי לימוד מוקפד של חכמיו הבולטים ביותר. אנו נפעמים מהחמלה של הלל הזקן ומחוסר פשרנותו של שמאי, אנו נסערים מן החזות הטרגית של רבן יוחנן בן-זכאי, מבועתים מהבדידות של רבי מאיר ומן הייאוש של בן אבויה – ה'אחר', ועוד חכמים רבים אחרים. התלמוד חושף לפני עם ישראל עולם נפלא, אשר בזכות השפה והנשמה שבו, אִפשר לו לשרוד במשך מאות שנים רוויות שנאה ואלימות מצד זרים עוינים. ככל שנחזור ונאמר זאת לא יהיה בכך די: התלמוד מהווה עבור עם ישראל כוח חיות. אין הוא רק ספר, או ספרייה, ואין הוא רק אורח חיים, אלא ביטוי לזיכרון הקולקטיבי שאינו משמיט ואינו מזניח דבר." (אלי ויזל, הנשמה התלמודית, הפרק על רבי חנינא בן דוסא) כשני נחלים הם שני התלמודים שבידינו - הבבלי והירושלמי, שניהם יוצאים ממעיין אחד - המשנה - ולשניהם מטרה אחת: לגבש ולעצב את ההלכה. הנתיב שכל אחד מהם סולל מייצג דיונים רב-דוריים ורב-קוליים שהשמיעו אותם חכמים שסיכומי דיוניהם, הגותם ופסיקתם בשילוב דברי עיון ואגדה יצרו את התלמוד - היצירה היהודית הגדולה והחשובה ביותר בכל הזמנים. חכמים אלה הם שעיצבו את זהותו, דרכי חייו ותוכני אמונתו של העם היהודי במשך הדורות. בספר הנשמה התלמודית מפגיש אותנו אלי ויזל עם הדמויות שחיו בארץ ישראל ובבבל לפני 1,600 שנה ויותר. דמויות מיתיות, המלוות את עם ישראל זה מאות בשנים, מקבלות כאן זהות של בשר ודם על מעלותיהן ועל חולשותיהן, כפי שנראו אז וכפי שרואים אותן בימינו. אלי ויזל הוא פרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון, הוגה וסופר שחמישים ספריו ראו אור בשלושים שפות שונות. על פועלו ההומניסטי, על מאבקיו נגד גילויי אנטישמיות וגזענות ועל תרומתו לקידום זכויות האדם ולחיזוק ערכי הצדק, השיויון והסובלנות, הוענק לו בשנת 1986 פרס נובל לשלום. את חייו הקדיש לזיכרון השואה, לתיעודה ולהנצחתה בהיסטוריה של עמי העולם על מנת שלא תישנה. הנשמה התלמודית הוא אחד משלושת ספרי הנשמה היהודית. יחד עם הנשמה המקראית והנשמה החסידית משרטטת סדרה זו את גלריית הדמויות המלוות את עם ישראל זה מאות ואלפי שנים, ומרכיבות את המודע והתת-מודע הקולקטיבי של עמנו. הסדרה נערכה בידי ד"ר יואל רפל, מנהל ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון, ולספר הקדים הקדמה פרופ' דוד הלבני, חברו מילדות של ויזל וחתן פרס ישראל....

18.
19.
20.
יד המקרה מביאה את מבקר התאטרון היהודי, ידידיה, לסקר את משפטו של סטודנט גרמני צעיר הלומד באוניברסיטת ניו-יורק ומואשם ברצח של דודו המגיע אליו לביקור פתע מגרמניה. טיול משותף שלהם בהרי ארידונדק שבצפון מדינת ניו-יורק מסתיים במותו המסתורי של ה'דוד', והצעיר, וֶרנֶר זוֹנדרברג, מואשם ברצח. ידידיה שעולם המשפט רחוק ממנו מוצא את עצמו מעורב בכל נימי נפשו בפרשה שהוא מסקר. מן המשפט עולות סוגיות מוסריות כבדות: מהו גבול האחריות ומהו גבול האשמה? האם יכול אדם להימצא זכאי ובכל זאת לחוש אשמה כבדה? האם אפשר להרוג גם ללא אלימות פיזית? המשפט וגיבוריו מובילים את ידידיה לחיפוש עצמי ולמסע אל תוך עבר משפחתו ועברו שלו בימי השואה, שבהם הוא מגלה סודות נסתרים. גם הצעיר הגרמני צריך לעבור מסע דומה אל עבר משפחתו באותה תקופה. הרומן של אלי ויזל, אשר זכה לביקורות נלהבות בצרפת, משלב בין עלילה מרתקת לבין הגיגים פילוסופיים, ומביא את הקורא להרהר בסוגיות מוסר וזיכרון. מסתבר כי ביקורת של אנשים חיים קשה בהרבה מביקורת תאטרון....

21.
22.
23.

ולחשוב שאנשים מסוימים בעולמינו מכחישים את אמיתות טרגדיה זו. לא לחינם ספר זה הוא המפורסם ביותר בספרות השואה ולא לשווא קיבל אלי ויזל פרס נו... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
בעיני הספר הזה מתחלק לשניים- פרקי הזכרונות, ופרקי ההווה. וההבדל קריטי, כי מצב הרוח שלי השתנה בין "איזה יופי, שיימשך כך" לבין "הלוואי שהספר הג... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גמליאל הוא ניצול שואה שהוסתר בתור ילד אצל אישה (זמרת קברט/זונה) בזמן המלחמה. בבגרותו הוא חי בארה"ב והוא חלק מחבורה מלוכדת של 5 חברים שגם הם נ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
רבות תהיתי מה עושה סופר להיות ראוי באמת לפרס נובל, והנה גיליתי זאת בטרילוגיה :"הלילה, השחר, היום", של אלי ויזל. מעולם לא קראתי שלושה סיפורים ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ספר חזק... גם הסיפור הראשי וגם השניים שאחריו..... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ