ביקורת ספרותית על הלילה ועוד 2 סיפורים מאת אלי ויזל (ליז מאילת:-))

ביקורת ספרותית על הלילה ועוד 2 סיפורים מאת אלי ויזל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שישי, 22 בינואר, 2010
ע"י ליז מאילת:-)

רק מי שעבר את השואה ונשאר בחיים כדי לספר לעולם את הזוועות שעבר יכול לכתוב זאת, כפי שעשה אלי ויזל. ואחת כמוני שבאה ממשפחה מרוקאית שלא חוותה את השואה בשום צורה ישירה או עקיפה אך נוגעת לכולנו כעם היהודי,לא מנסה להבין כי אין מילים לתאר את מה שהקורבנות הרגישו "כשהמוות היה נורמה והחיים היו נס"{מתוך ציטוט של אלי ויזל}. אלא להעלות בכתב את מה שהרגשתי ולמדתי כשקראתי את הספר,לגבי השואה וכלפי הסופר אלי ויזל,שלמען ההגינות אני חייבת לציין,ממה שקראתי עליו,את רווחיו מספריו הוא תורם למלגות לתלמידים מעוטי יכולת,בקרן מיוחדת שפתח.

אי אפשר שלא להתפעל,להתרגש ולהזדעזע מזכרון של ילד שנאלץ בעל כורחו בגיל שאמורים לשחק,להיאבק על זכות קיומית לחיות בגיהנום על אדמות. ברגישות מצמררת מוביל אותנו אלי ויזל, הקוראים לקריעת משפחתו מחייהם השלווים והבטוחים בעיר סיגט הקטנה שברומניה וגירושם למחנה ההשמדה אושוויץ,לרציחתם המיידית של אמו ואחותו הקטנה,והעברתו עם אביו למחנה עבודה-כפייה אושוויץ.

בספר "והעולם שתק" שנכתב תחילה ביידיש ושונה לאחר מכן ל"הלילה" מתאר אלי ויזל את הזוועות ש "חווה",מראות העשן המיתמר מהארובות, הלהבות שהפכו ילדים קטנים ללפיד בוער תחת שמיים מחרישים,גורמות לו לשאול שאלות קשות על זהות,מוסר ואמונה ולהשבע לעצמו לא לשכוח את הלילה כפי שאמר.: "לא ! לעולם לא אשכח את כל זאת, לו גם אהיה נידון לחיים ארוכים כחיי האלוהים עצמו לעולם" !(סוף ציטוט).משפט הטומן בחובו את ערעורו או כפי שאמר שרפה את אמונתו באלוהים כילד שנולד וגדל במשפחה חרדית.

מלבד רצונו שנדע על השואה הפרטית שלו, זהו הסבל של עמו וחשיבותו של אלי ויזל בספרו ,הלילה" הוא פעמון אזהרה לעולם שעמד מנגד ושתק במטרה למנוע שואה נוספת,לגנות ולהוקיע את כל תופעות האנטישמיות,הגזענות,שנאה דתית או אתנית ובמקום זאת להטיף לתקווה ולא ליאוש.לזכור לעד את אדישות העולם ששתק כפי שצריך לזכור את חסידי העולם שחרפו את נפשם להציל יהודים ואת הצבאות ששיחררו הניצולים המעטים מהמחנות שעבור רבים היה מאוחר מידי- וגם את זה צריך לזכור.

ואוסיף ואומר:אמן!
מומלץ בחום.

21 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של ליז מאילת:-)
» ביקורות נוספות על הלילה ועוד 2 סיפורים

טוקבקים

+ הוסף תגובה

ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 14 שנים ו-5 חודשים) היי אורח ..תודה תודה :-)
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-4 חודשים) תודה לך מאוד חנן:-)) לא יודעת אם לשמוח או להיות עצובה שריגשתי אותך.מה שכן זהו ספר חשוב,ואם תקרא אותו,אני עבודתי עשיתי..
חנן	חנן (לפני 15 שנים ו-4 חודשים) ליז היקרה ריגשת אותי עד מאוד . תודה
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-4 חודשים) לירי חמודה-לכל העם היהודי אסור לשכוח. ובעיקר לאלו שמשפחתם עברה את השואה,כמו למשפחתך. יש ספרי שואה לנוער,שיכולים להתאים לך אם תרצי לקרוא אני אפנה אותך.ותודה לירי.
לירוווש (:	לירוווש (: (לפני 15 שנים ו-4 חודשים) לליז! אני מסכימה אם כולם. אני חושבת שיפה מאוד שאת מבינה את זה. ושאת קראת את הספר השוואה הזה. כי חשוב לזכור! ולא לשכוח! (אני אישית לא אשכח זאת בחיים,בגלל שמשפחתי עברה את זה).
לידור	לידור (לפני 15 שנים ו-5 חודשים) תודה לך ליז תודה שאת פותחת לי את העיניים, ואני בטוח שלא רק לי- לעוד רבים. את עושה מצווה ואת ענקית (לא במובן הפיזי) ואני באמת מודה לך. אני מצדיע לך! כל הכבוד!
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-5 חודשים) לידור יקר.....תודה לך על שקראת ,ועל הבנתך הבוגרת שהשואה,נוגעת לכולנו גם אם משפחתינו לא עברו אותה,כמוני וכרבים אחרים.ולכן חשוב להעביר לדורות הבאים,כפי שציינת,למען לא נשכח,ןלמען שהשואה לא תישנה לעולם,ולמען ילדינו ונכדינו שיגדלו בביטחון,ולא יפחדו או יזדעזעו כמוך. חשוב לי שצעירים לא רק ילמדו על השואה אלא יבינו את המסר כמוך בלספר הלאה. ועל כך מגיעה לך תודה ענקית!!
לידור	לידור (לפני 15 שנים ו-5 חודשים) ליז יקירתי- לא, את הספר הזה אני לא הולך לקרוא. קראתי את הביקורת שלך ואת תקציר הספר ואני יודע שאני לא אצליח לישון בלילות. סרטי אימה לא מפחידים אותי. דברים כאלה דווקא כן. התעללות בילדים, במבוגרים ובתינוקות- ובכלל בבני אדם בפרט היא גועלית באופן רשמי. מהביקורת שלך הזדעזתי. 'הלהבות שהפכו ילדים קטנים ללפיד בוער תחת שמיים מחרישים'- מה זה ?! מה? ואני רציני! מה גורם לבנאדם, במקום לחיות בשלום עם החבר שלו. עזבו לחיות בשלום אתה לא מסתדר איתו? אל תתקרב אליו! אבל לשרוף אותו?? זה מזוויע, מגעיל, מזעזע, מחריד, מבעית, מפחיד ודוחה. כמו אלי ויזל גם אני לעולם לא אשכח את השואה. ולילדי ולנכדי אספר. כי כמו שזה השפיע עליי זה ישפיע גם עליהם. ואני בטוח שגם הם אף פעם לא ישכחו.
Mr. Vertigo	Mr. Vertigo (לפני 15 שנים ו-6 חודשים) הן מגיעות לך ... אני לא מרבה להחמיא ... כי אני מאד בררן אבל שמח וקופץ אל כל הזדמנות בכל פעם שהיא ניתנת לי ... ואת ללא ספק גורמת לי להחמיא בכיף ...
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-6 חודשים) אני מודעת לכך שלדור הראשון,השני ואף השלישי קשה יותר לקרוא על השואה,וזה ברור לגמרי. אתה לא חייב לא היום ולא בכלל.תקרא רק שתרגיש מבנים שאתה מוכן,אם בכלל זו המילה הנכונה. התגובות שלך תמיד מחממות לי את הלב. תודה בן יקר:}} ליז:-}
Mr. Vertigo	Mr. Vertigo (לפני 15 שנים ו-6 חודשים) כרגיל אפשר להתפעל מהביקורת שלך ... ותוך כדי את מוסיפה ציטטות ענייניות מתוך הספר מה שגורם לרצות ולקרוא אותו ... למרות שאני לא אוהב לקרוא ספרי שואה כיוון ששמעתי הרבה סיפורים ממקור ראשון ... וזה היה מעניין ומלמד אבל לגמרי לא נעים יחד עם זאת חייבים לדעת כמה שיותר אל השואה ולו כדי שנוכל לספר לדורות הבאים , כאשר דור השואה שכבר כמעט "איננו" ייכחד לגמרי ...
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-6 חודשים) תודה לך אבו חסון איש יקר:} בהזדמנות הראשונה אני אקרא את הספר של הרב מאיר לאו.
אבו חסון	אבו חסון (לפני 15 שנים ו-6 חודשים) אין מילים יותר לליז הסיפור של אלי ויזל דומה ממש לסיפור של הרב הראשי לשעבר מאיר לאו סיפור מרגש מאוד.. וכל הכבוד לך על הסגנון המרתק והמענין. ישר כח
אנקה	אנקה (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) כן. ההורים שלי ומשפחותיהם שרדו את השואה בהחלט. ברומניה הסיפור היה כך: למחנות השמדה/ריכוז נשלחו יהודים שלא נחשבו אזרחים רומנים. בדר"כ במחוזות ספציפיים בארץ זאת. על כל שאר היהודים הטילו גזרות החל מהטלאי הצהוב. זרקו אותם מביה"ס, עבודה, מהכפרים שגרו. מהבתים (בית ילדותה של אמי הפך למפקדה של הפשיסטים הרומנים).אסור היה לצאת ביום לקנות אוכל. רק בלילה. כבר לא היה. אנשים טובים(שכנים לא יהודים) עזרו מעט בסתר. את הגברים מעל גיל 18 אבי, דודים מצד אמי שלחו לעבודות כפיה (תנאים גרועים מכלא) יש כאלה שחלו ומתו. קיבלו שם מכות. אכל בלתי אכיל.אמי ומשפחתה נדדו בין דירות שכורות או יותר נכון בשוחות ברחוב כי היו שם הפצצות כבדות. לא אאריך כי זה מקום לסיפור ארוך בפני עצמו. אני כיולה רק להגיד שגם אחרי שהמלחמה נגמרה היו אנשים שהיו מסורבי עלייה. למשל אמי חיכתה עד 1963 כדי לעלות לארץ למרות שהגישה בקשה בשנת 1948. וגם בעידן הקומוניזם ברומניה ליהודים לא היה טוב. הורי תמיד אמרו שטוב להם רק פה. אבי למשל לא רצה לנסוע לבקר ברומניה וגם לא הבין למה אחרים נסעו: לא השארתי שם שום דבר בעל ערך היה אומר פה הכי טוב שיש. ציונות ממקום אחר. חבל שהיום כבר לא שומעים דיבורים כאלה.אני מסכימה לחלוטין עם אבי ז"ל, לי טוב פה. לבקר בחו"ל מדי פעם אפשר. אבל פה מקומי.ליז יקירתי, שאלת שאלה קיבלת סיפור. ממני צריך להיזהר.
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) היי אוהבת קריאה אני שמחה שהגבת,כי כמוך ראיתי אתמול את הסרט,ולא חשוב כמה שנים עברו הוא מצמרר כל פעם מחדש,ודרכו הבנתי שגם יהדות צפון אפריקה שילמה מחיר כבד בשואה,וכפי שאמרת,לא שמעתי זאת בילדותי,אולי בגלל שאף אחד מבני משפחתי לא עבר זאת תודה לאל.מלבד אהבה רבה למלך מרוקו חסאן ה-5 שהגן עליהם.את התשובות לשאלות המטרידות שהעלית מן הסתם לא נדע ורק מי שזה נוגע לו אישית כמו אדון חימי האמיץ יכול לעורר מודעות לנושא.מי יתן וירבו כמוהו.יש למשפחתך קשר לשואה?
אנקה	אנקה (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) אני מגיבה בפעם השניה על הנושא הטעון הזה: השואה. היום אנחנו יודעים יותר טוב שבעצם לא רק יהדות אירופה שילמה בחייה בתקופת השואה. גם יהדות צפון אפריקה:לוב, תוניס ואלג'יר למעט מרוקו שהמלך לא הרשה לקחת את היהודים למחנות. למרות שהגרמנים כבשו את מרוקו. משום מה בילדותנו לא הזכירו את זה לא דיברו על זה וגם לא למדו על זה. אז איך היינו אמורים לדעת שיהודי ארצות צפון אפריקה גם היו חלק מהקורבנות? אני לא מבינה למה הסתירו, מי הסתיר, ולמה לא כתבו ודיברו על זה? בדיוק הראו היום סרט בערוץ 2 על מחנה סוביבור, על בחור יהודי מהארץ, ארכיאולוג שעובד ביד ושם. שהוריו עלו ממרוקו. אבל חלק ממשפחתו בתקופת מלחמת העולם השניה היו בצרפת. שלחו גם אותם למחנה סוביבור ושם הם נרצחו. הבחור הנ"ל שם משפחתו חימי, בא לסוביבור עם עוד אנשים לחפש שם את מבנה תאי הגזים. מצאו שם חלק מהמבנים שהיו במחנה. אנדרטה שמתחתה ישנו את האפר של הנרצחים. מצאו טבעת של אישה וכל אלה בחפירות שעשו שם.מצמרר.
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) תודה אסף.
אסף	אסף (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) הוספתי לרשימת הקריאה שלי.
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) חן חן לך פילי חביבה את יודעת שקורא שהגיב קרא לי ליז-פלורי,הוא בטח חושב שזה השם שלי,אז לא נגלה לו את האמת חח..גם לי עדיין קשה וביחוד לראות סרטי שואה,אבל זה חלק מהתמודדות עם דברים קשים. תודה על המשוב.
ליז מאילת:-)	ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) אדון אליהו היקר-רב תודות אני שמחה על ההזדמנות ואוסיף את הספר שאביך נתן לך לרשימת הקריאה על נושא השואה,וכשאקרא אותו אביע דעה.ולצערנו ישנם הרבה סיפורים שקולם לא נשמע ואולי זאת ההזדמנות שלך לשתף את הקוראים בסיפור משפחתך., שהוא לא קטן בכלל .אני בטוחה שיהיה מעניין לקרא ולדעת עוד.אני שמחה שסבך ניצל ,כנראה יש ניסים בעולם. שיהיה לנו רק טוב ונפגש בשמחות.להשתמע.
אליהו	אליהו (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) ליז 56 היקרה חיפשתי הזדמנות לספר את זה והנה נתת לי אותה. אבי נולד בתוניס,ממנו למדתי כי היו מחנות ריכוז שם.יותר מאוחר אף נתן לי ספר על תוניס אותו אני מחזיק עד היום(תוניס אל חדרה מאת שמשון צרפתי)ממנו למדתי כי יהודים נרצחו והובלו למחנות עבודה וחלקם אף הובל להשמדה באירופה.סבי היקר הרוויח את חיוו לאחר שהתגלה לגרמנים כי הוא דובר 5 שפות(ביניהם גרמנית)וכך הפך למתורגמן עבורם עד שהובסו בידי צבא מונטגומרי. סתם סיפור קטן.
אנקה	אנקה (לפני 15 שנים ו-7 חודשים) ליז או פלורי היקרה . מילים כדורבנות. אישית קשה לי מאוד עם נושא השואה. וקשה לי יותר לקרוא על הנושא. אבל שאפו על הביקורת האמפטית ותומכת שלך.