ביקורת ספרותית על הלילה ועוד 2 סיפורים מאת אלי ויזל
ספר מעולה

---

רבות תהיתי מה עושה סופר להיות ראוי באמת לפרס נובל, והנה גיליתי זאת בטרילוגיה :"הלילה, השחר, היום", של אלי ויזל.
מעולם לא קראתי שלושה סיפורים חובטים, כמו אלו. נאלצתי לעשות הפסקה בין אחד לשני, בהם לא קראתי שום ספר אחר למעט עיתונים ( אבל, ידוע שזה לא נחשב).
כמה רבדים יש בכתיבה ובסיפור של ויזל:
**הפשט
-הלילה- סיפורו על הקורות אותו בשואה, החל מסיגט עיר מולדתו , דרך הגטו ולבסוף מחנות הריכוז וההשמדה - אאושוויץ בירקנאו ולבסוף בוכנוואלד.
-השחר- סיפורו כלוחם אצ"ל שהוציא להורג קצין בריטי כנקם על תליית לוחם אצ"ל אחר.
לדעתי אין בזה אמת היסטורית אלא צל של סיפור תליית שלושת הסרג'נטים בנתניה.
אין זה חשוב.
-היום- קורותיו לאחר תאונה קשה בניו יורק עת עמד מול המוות.
**דרש
אין פילפול בכתיבה , הרעיונות חזקים מכדי לתבל אותם.
**רמז
אין כאן רמזים, אלי ויזל מביא את הדברים מיד כשהם עולים על דל מחשבתו , דמיונו, חלומותיו ושפתיו.
**סוד
זוהי תמציתו ועוצמתו האמיתי של הספר.
כאן מובאות השאלות האמיתיות הנובעות מהסיפורים השונים. למרות שהם מתייחסים לתקופות ונסיבות שונות, וארועים שונים בתכלית, יש חוט מקשר ביניהם.

* קיומו של אלוהים והצדק שלו.
בעיני ויזל אלוהים מת במשרפות ועל עמוד התליה שבמחנות.
בעיניו, אלוהים זקוק לבני האדם כשם שהם זקוקים לו, בלעדי בני האדם אין לו קיום.
בקטע מסויים הוא מתאר יהודי שהחליף מנת לחם יומית בספר התפילות. הוא מת כעבור חודש. לפני מותו חיבק את הספר ומילמל : " כמה חיי אדם הרסת?"

* זכרונות של המתים.
הזכרונות מלווים אותו ומנחים אותו לאורך כל הדרך. החל מהקבצן שמלמד אותו כיצד להבחין בין החושך ליום: "בלילה ניתן לזהות דמות בצורה בולטת יותר". ובסיפור " השחר " הוא מביט בקרעי הלילה ומזהה את פניו".
מעט משובל הדמויות שהולכות אחרין מנחות אותו. הן פשוט נוכחות.
עד שבסיפור האחרון הוא מצליח להתמודד איתם בסיועו של הצייר.

* המוות.
ההתיחסות למוות בסיפוריו עוברת תהפוכות.
-הטראומה של המוות הסיטונאי ב"הלילה" שיש בו הבלחות לא מעובדות של מות אחותו ואימו, ושל אביו בסוף.
-המוות של היחיד וזכות של אחר לקחת חיים , גם אם הם בשם עיקרון נעלה ב"השחר".
- ולבסוף המלחמה על החיים מול ויתור לטובת המוות ב "היום", של היחיד ואלו שמנסים להציל חיים (רופא, אהובה וחבר).
האם הסופר צלח בשלום את הפרד"ס?
נראה לי כי הצליח חלקית. אמנם הוא מצא שיטה לעצור את הדמויות והזכרונות הרודפות אחריו, אולם, לא מצא דרך להטמיע אותם בו.

יש עוד הרבה נושאים וערכים בספר.
הוא כתוב בצורה רהוטה עשיר בדימויים.
ספר חובה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הלילה ועוד 2 סיפורים