דב בהט יליד חיפה 1935, בן להורים חלוצים שעלו לישראל מרוסיה הלבנה בשלהי העליה השלישית. הוא סיים את בית הספר "חוגים", התגייס לנח"ל במסגרת גרעין הצופים י"א, היה חבר בקבוץ ראש הנקרה, שם התמחה בגידול בננות, עד שהחל את לימודי הגיאולוגיה והמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר לתואר השני נערך על הגרניטים באילת, ולתואר השלישי על וולקניזם קדום בדרום אוסטרליה.
מתוך רצון למצוי מקסימלי של הענין במדע, חרג בהט פעמים אחדות מהמסלול המקצועי הישר. זה איפשר לו בין היתר לנצל את הידע שרכש במינרולוגיה ולהשתלם בטכנולוגית הזכוכית הקרמית בחברת "קורנינג", שבמדינת ניו יורק.
עם שובו לישראל הוא המשיך בעבודותיו בתחומי הזכוכית והקרמיקה, כולל פיתוח חומרים למערכת הביטחונית. כאשר פגע האמברגו האמריקאי ביכולת ההתגוננות של צה“ל, הציע דב בהט פורמולציה כימית של זכוכית חדשה ושיטה טכנולוגית כיצד לצקת אותה. הרשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא"ל קבלה את ההצעה ומימנה את הפיתוח שהביא ליצור ישראלי של הכפה מ"דור חדש", המורכבת בראש הטיל אויר-אויר, בחפשו את מפלט מטוס האויב. לתחמושת זו היה שימוש צה"לי בשנות השבעים.
ב-1973 הצטרף דב בהט למחלקה לגיאולוגיה ומינרלוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בראשית צעדיה. לאורך השנים שימש בהט בתפקידי דיקן הפקולטה למדעי הטבע ורקטור האוניברסיטה.
במקביל לעיסוקיו האקדמיים היה מעורב בסיוע מדעי וטכנולוגי לתעשיות מקומיות.
היום, פרופסור אמריטוס דב בהט ממשיך במחקריו וגם מלמד בהתנדבות. לזכותו, יותר ממאה מאמרים, ספרים ופטנטים מדעיים בתחומים המקשרים בין טכנולוגית החומרים, זכוכית וקרמיקה לבין הגיאולוגיה הסטרוקטורלית והטקטוניקה, ומוניטין בינלאומי כמפתח השיטה
( Tectonofractography) הקושרת בין אפיונו של מחשוף סלע קטן (בגודל סנטימטרים) לאנליזת תהליכים טקטוניים בהיקפים גדולים (עשרות קילומטרים)
החל מ-2004, עם צאתו לגמלאות, מקדיש בהט את עיקר זמנו לכתיבה ספרותית.

דב בהט יליד חיפה 1935, בן להורים חלוצים שעלו לישראל מרוסיה הלבנה בשלהי העליה השלישית. הוא סיים את בית הספר "חוגים", התגייס לנח"ל במסגרת גרעין הצופים י"א, היה חבר בקבוץ ראש הנקרה, שם התמחה בגידול בננות, עד שהחל את לימודי הגיאולוגיה והמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר לתואר השני נערך על הגרניטים באילת, ולתואר השלישי על וולקניזם קדום בדרום אוסטרליה.
מתוך רצון למצוי מקסימלי של הענין במדע, חרג בהט פעמים אחדות מהמסלול המקצועי הישר. זה איפשר לו בין היתר לנצל את הידע שרכש במינרולוגיה ולהשתלם בטכנולוגית הזכוכית הקרמית בחברת "קורנינג", שבמדינת ניו יורק.
עם שובו לישראל הוא המשיך בעבודותיו בתחומי הזכוכית והקרמיקה, כולל פיתוח חומרים למערכת הביטחונית. כאשר פגע האמברגו האמריקאי ביכולת ההתגוננות של צה“ל, הציע דב בהט פורמולציה כימית של זכוכית חדשה ושיטה טכנולוגית כיצד לצקת אותה. הרשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא"ל קבלה את ההצעה ומימנה את הפיתוח שהביא ליצור ישראלי של הכפה מ"דור חדש", המורכבת בראש הטיל אויר-אויר, בחפשו את מפלט מטוס האויב. לתחמושת זו היה שימוש צה"לי בשנות השבעים.
ב-1973 הצטרף דב בהט למחלקה לגיאולוגיה ומינרלוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בראשית צעדיה. לאורך השנים שימש בהט בתפקידי דיקן הפקולטה למדעי הטבע ורקטור האוניברסיטה.
במקביל לעיסוקיו האקדמיים היה מעורב בסיוע מדעי וטכנולוגי לתעשיות מקומיות.
היום, פרופסור אמריטוס דב בהט ממשיך במחקריו וגם מלמד בהתנדבות. לזכותו, יותר ממאה מאמרים, ספרים ופטנטים מדעיים בתחומים המקשרים בין טכנולוגית החומרים, זכוכית וקרמיקה לבין הגיאולוגיה הסטרוקטורלית והטקטוניקה, ומוניטין בינלאומי כמפתח השיטה
( Tectonofractography) הקושרת בין אפיונו של מחשוף סלע קטן (בגודל סנטימטרים) לאנליזת תהליכים טקטוניים בהיקפים גדולים (עשרות קילומטרים)
החל מ-2004, עם צאתו לגמלאות, מקדיש בהט את עיקר זמנו לכתיבה ספרותית.