“פרסום הספר הזה מלמדת עד כמה העקשנות והחלומות לפעמים משתלמים ומתגשמים. למה אני כותבת את השורה הזו? כי ככל שהבנתי מקריאתי בכתבי עת, השכלתי שהסופרת התקשתה למצוא מו"ל, שיוציא לאור את ספר הביכורים שלה. לאחר מספר טריקות דלת מצד מולי"ם, היא החליטה להוציא את הספר לאור בעצמה. מאז הספר זכה בפרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014 , תורגם לשפות רבות וזכה בשבחי הביקורת. "תני לי לאחוז ביד”

“״אנחנו יודעים שאתה זוכר״-טובה אלסטרדאל הוצאת סלע ספרים 336 דף שוודיה. אולוף הגסטרום היה בן 14 כשהודה שרצח את לינה סטוורד, נערה לכאורה תמימה. מעולם לא מצאו את גופתה. אולוף ילד גמלוני, חסר ביטחון, שלא יגע בבחורה, גדול פיזית, שרוצה לרצות את חבריו. 23 שנה אחרי שהיה במוסד, מנותק מכולם, הוא חוזר לבית אביו שהתנכר אליו כשהבין שבנו רוצח. הוא מוצא את גופת אביו, סוון הגסטרום, ככל הנראה נרצח בתוך א”

“וואוו לעולם לא הייתי מנחשת באילו נסיבות צ'ארלי צנחה או הוצנחה מהמרפסת, הלן אחותה לא מניחה למשטרה לסגור את התיק ומתחילה לרחרח סביב מותה של אחותה מנפילה? האם התאבדה? נפלה? נדחפה? צ'ארלי ואחותה הלן ננטשו בילדותן, אימן קמה ונעלמה יום אחד נסעה אל ארגנטינה בשנות השבעים האפלות בהן שלטו החונטות, עשרות אנשים נעלמו נהרגו הועלמו. אימן אינג-מארי הלכה אחרי אהובה הארגנטינאי, נסעה לארגנטינה ומאז לא נודעו עק”

“תודה טובה אלסטרדאל, אהבתי מאד את הספר. מבין ספרי המתח הרבים שאני קורא (יו נסבו,הרלן קובן ועוד) אין ספק שהכתיבה שונה ומיוחדת. ניכר שלסופרת דמיון יצירתי. בנוסף היה מעניין לקרוא על המשטרים הרודניים בדרום אמריקה, ובארגנטינה בפרט בהם לא היה שום ערך לחיי אדם.”

“פרסום הספר הזה מלמדת עד כמה העקשנות והחלומות לפעמים משתלמים ומתגשמים. למה אני כותבת את השורה הזו? כי ככל שהבנתי מקריאתי בכתבי עת, השכלתי שהסופרת התקשתה למצוא מו"ל, שיוציא לאור את ספר הביכורים שלה. לאחר מספר טריקות דלת מצד מולי"ם, היא החליטה להוציא את הספר לאור בעצמה. מאז הספר זכה בפרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014 , תורגם לשפות רבות וזכה בשבחי הביקורת. "תני לי לאחוז ביד”

“״אנחנו יודעים שאתה זוכר״-טובה אלסטרדאל הוצאת סלע ספרים 336 דף שוודיה. אולוף הגסטרום היה בן 14 כשהודה שרצח את לינה סטוורד, נערה לכאורה תמימה. מעולם לא מצאו את גופתה. אולוף ילד גמלוני, חסר ביטחון, שלא יגע בבחורה, גדול פיזית, שרוצה לרצות את חבריו. 23 שנה אחרי שהיה במוסד, מנותק מכולם, הוא חוזר לבית אביו שהתנכר אליו כשהבין שבנו רוצח. הוא מוצא את גופת אביו, סוון הגסטרום, ככל הנראה נרצח בתוך א”

“וואוו לעולם לא הייתי מנחשת באילו נסיבות צ'ארלי צנחה או הוצנחה מהמרפסת, הלן אחותה לא מניחה למשטרה לסגור את התיק ומתחילה לרחרח סביב מותה של אחותה מנפילה? האם התאבדה? נפלה? נדחפה? צ'ארלי ואחותה הלן ננטשו בילדותן, אימן קמה ונעלמה יום אחד נסעה אל ארגנטינה בשנות השבעים האפלות בהן שלטו החונטות, עשרות אנשים נעלמו נהרגו הועלמו. אימן אינג-מארי הלכה אחרי אהובה הארגנטינאי, נסעה לארגנטינה ומאז לא נודעו עק”

“תודה טובה אלסטרדאל, אהבתי מאד את הספר. מבין ספרי המתח הרבים שאני קורא (יו נסבו,הרלן קובן ועוד) אין ספק שהכתיבה שונה ומיוחדת. ניכר שלסופרת דמיון יצירתי. בנוסף היה מעניין לקרוא על המשטרים הרודניים בדרום אמריקה, ובארגנטינה בפרט בהם לא היה שום ערך לחיי אדם.”