ביקורת ספרותית על אנחנו יודעים שאתה זוכר מאת טובה אלסטרדאל
ספר מעולה

---

״אנחנו יודעים שאתה זוכר״-טובה אלסטרדאל

הוצאת סלע ספרים
336 דף

שוודיה.
אולוף הגסטרום היה בן 14 כשהודה שרצח את לינה סטוורד, נערה לכאורה תמימה. מעולם לא מצאו את גופתה.
אולוף ילד גמלוני, חסר ביטחון, שלא יגע בבחורה, גדול פיזית, שרוצה לרצות את חבריו.
23 שנה אחרי שהיה במוסד, מנותק מכולם, הוא חוזר לבית אביו שהתנכר אליו כשהבין שבנו רוצח.
הוא מוצא את גופת אביו, סוון הגסטרום, ככל הנראה נרצח בתוך אמבטיה.

איירה, בלשית במשטרה חוקרת מי רצח את סוון. היא גם גרה שם בילדותה וזוכרת את הרצח של לינה.
היא עדיין גרה עם אמה קרסטין, שחלתה בדימנציה והיא עוזרת לה בבית וגם עובדת במשטרה.
היא עובדת עם שוטר צעיר בשם אוגוסט אנגלהרדט שלדעתה עדיין חסר ניסיון. אבל חתיך.
יש לה בעיות משלה עם אחיה מגנוס, שמסתבר שהוא תכשיט לא קטן בפני עצמו.

הדמויות מסביב עולות, השכן של סוון הגסטרום, טריגווה נידאלן, לא טלית וגם אשתו מיאן. השאלות מתרבות, הנסתר עולה על הגלוי.
רצח? נקמה? עונש?
עיירה קטנה, הרבה סודות, טיפשות של ילדים, סודות שצצים בתוך משפחתה של איירה מבלי שידעה.
הכל נבנה באיטיות (איטי מדי, בהתחלה, לדעתי).
מתגלה גופה.
עוד סודות מתגלות איתה.

ספר איטי מדי, אך מותח.
כיוון שאני לא מצליחה לקלוט את השמות השבדים, סיכמתי שאכתוב שהדמויות מתרבות.
סוף מפתיע ו…פתוח.

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על אנחנו יודעים שאתה זוכר