“בדולח וסכינים מאת עופרה עופר אורן פס קול. קצת מחזה קצת יומן זכרונות בגוף ראשון. היא. ילדה בת כמעט 10 שוכבת בחושך שאפשר לסלק בלחיצת כפתור אבל לא יכולה לזוז, לא יכולה לדבר, לא יכולה לצאת אל אבא ולהושיע אותו מהבדידות , מהיתמות. בכל העולם יש לו רק אותה. הבת שלו. והיא דור שני הידוע. הוא סבל בשואה. לא נשאר לא כלום הוא לבד. ואמא שלה- היא הרי הייתה צריכה להגן עליה, לגונן. לשמור שלא תפגע בעצמה. שהס”

“ספר זה היה לי קשה מאוד לקריאה. הסופרת זוכת פרס ספיר לשנת 2023 כתבה למעשה את סיפור חייה. בספר 5 פרקים. כל פרק מאיר באור אחר את הטראומה וההתעללות אותה עברה בעיקר מצד אביה אך גם מצד אמה. בהמשך הספר מסתבר שהסופרת נפגעה גם מבעלה לשעבר ומעוד גברים אחרים. אביה של עופרה פגע בה מינית עוד בהיותה ילדה קטנה הוא עשה זאת בצורה אלימה ובוטה ואחר כך הכחיש כל קשר למעשיו. אמה של עופרה ידעה ושתקה גם כאשר - בעלה”

“ספר נפלא! רמה ספרותית גבוהה, מעין פרוזה הכתובה בשירה. הוא מוגדר על כריכתו: "מחזור סונטות". לא תמיד הקריאה היא קלה. לעיתים חזרתי לאחור, לקרוא שנית, לרדת לעומקם של דברים. אך התחושה לאורך כל הקריאה של התרוממות הרוח, מן השפה, התיאורים, המחשבות, ולעיתים גם קצב העלילה. קראתיו כמעט ללא הפסקות.”

“רומן חביב, לא הייתי מגדירה אותו כספר מתח אך כמעורר סקרנות כן. בבית הספר לאומניות מתרחש רצח. אף אחד לא רוצה שהאירוע החמור הזה, יתרחש במשמרת שלו, כך גם ברומן זה. העלילה איננה הצד החזק בספר זה, הוא בנוי טלאים טלאים ועל הקורא מוטלת המשימה לחבר בין הטלאים. משימה לא קשה במיוחד. החוזקה של הרומן הינה בהצפת הפערים החברתיים בחברה הישראלית, מתן תחושה לאווירה הסביבתית השוררת בבית הספר. זהו רומן עכשווי, עם”

“בדולח וסכינים מאת עופרה עופר אורן פס קול. קצת מחזה קצת יומן זכרונות בגוף ראשון. היא. ילדה בת כמעט 10 שוכבת בחושך שאפשר לסלק בלחיצת כפתור אבל לא יכולה לזוז, לא יכולה לדבר, לא יכולה לצאת אל אבא ולהושיע אותו מהבדידות , מהיתמות. בכל העולם יש לו רק אותה. הבת שלו. והיא דור שני הידוע. הוא סבל בשואה. לא נשאר לא כלום הוא לבד. ואמא שלה- היא הרי הייתה צריכה להגן עליה, לגונן. לשמור שלא תפגע בעצמה. שהס”

“ספר זה היה לי קשה מאוד לקריאה. הסופרת זוכת פרס ספיר לשנת 2023 כתבה למעשה את סיפור חייה. בספר 5 פרקים. כל פרק מאיר באור אחר את הטראומה וההתעללות אותה עברה בעיקר מצד אביה אך גם מצד אמה. בהמשך הספר מסתבר שהסופרת נפגעה גם מבעלה לשעבר ומעוד גברים אחרים. אביה של עופרה פגע בה מינית עוד בהיותה ילדה קטנה הוא עשה זאת בצורה אלימה ובוטה ואחר כך הכחיש כל קשר למעשיו. אמה של עופרה ידעה ושתקה גם כאשר - בעלה”

“ספר נפלא! רמה ספרותית גבוהה, מעין פרוזה הכתובה בשירה. הוא מוגדר על כריכתו: "מחזור סונטות". לא תמיד הקריאה היא קלה. לעיתים חזרתי לאחור, לקרוא שנית, לרדת לעומקם של דברים. אך התחושה לאורך כל הקריאה של התרוממות הרוח, מן השפה, התיאורים, המחשבות, ולעיתים גם קצב העלילה. קראתיו כמעט ללא הפסקות.”

“רומן חביב, לא הייתי מגדירה אותו כספר מתח אך כמעורר סקרנות כן. בבית הספר לאומניות מתרחש רצח. אף אחד לא רוצה שהאירוע החמור הזה, יתרחש במשמרת שלו, כך גם ברומן זה. העלילה איננה הצד החזק בספר זה, הוא בנוי טלאים טלאים ועל הקורא מוטלת המשימה לחבר בין הטלאים. משימה לא קשה במיוחד. החוזקה של הרומן הינה בהצפת הפערים החברתיים בחברה הישראלית, מתן תחושה לאווירה הסביבתית השוררת בבית הספר. זהו רומן עכשווי, עם”