“רומן חביב, לא הייתי מגדירה אותו כספר מתח אך כמעורר סקרנות כן. בבית הספר לאומניות מתרחש רצח. אף אחד לא רוצה שהאירוע החמור הזה, יתרחש במשמרת שלו, כך גם ברומן זה.

העלילה איננה הצד החזק בספר זה, הוא בנוי טלאים טלאים ועל הקורא מוטלת המשימה לחבר בין הטלאים. משימה לא קשה במיוחד. החוזקה של הרומן הינה בהצפת הפערים החברתיים בחברה הישראלית, מתן תחושה לאווירה הסביבתית השוררת בבית הספר. זהו רומן עכשווי, עם פייסבוק, סלולר לייקים וגם הרבה אהבה וחום לחברה הישראלית. מלבד הרצח, הרומן עוסק גם באהבה ובבגידה, ממש כיפי.
האזנתי לספר הוא זרם והעביר לי את הזמן בנעימים. הרוצח היה בין הדמויות ששמתי אותם על הכוונת אצלי, לקראת סוף העלילה כבר סימנתי אותו. לא הופעתי על בחירתו בסיום העלילה, אך המניע היה חסר. בסוף הספר הכל מתבהר.
בסיום העלילה הרגשתי מעין תחושת שיכרון חושים.

ספר נחמד.”