נערה צעירה גדלה בבית אלים ומוחץ, ובורחת ממנו אל האלימות שבחוץ, כי מה שקרה להגר באילת הוא רק חוליה אחת בשרשרת של בגידה, הפעלת כוח, ועצימת עיניים. זהו טקסט לירי מטלטל על התבגרות מתוך היעדר, על אנושיות במקום שבו היא נדירה, על בני אדם מורכבים ופצועים.

מה קרה להגר באילת? הוא מחזור סונטות באורך רומן מלא, שמפרק את הטראומה על כל גווניהּ לפרודות קטנות של כאב, ובאמצעות מילים מדודות ושקולות מצליח להעביר עולם ומלואו.

זהו ספרה העשירי של עופרה עופר אורן, זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (1994) ופרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2018).

"טוּר דֶה פוֹרְס של ממש".

דורי מנור

"מה קרה להגר באילת? הוא אגדת כאב עמוקה ומרהיבת עין, שמקור עולמה הוא הטראומה. רומן רחב־יריעה העשוי כולו שירה צרופה. הוא מגולל סיפור נשי מזעזע וזוהר מיופי, שהפרוזה והשירה מתלכדות בו ליצירת פאר."

אנה הרמן

"הרומן־בחרוזים של עופרה עופר אורן הוא הישג ספרותי מפליא. המתח בין הצורה המשוכללת, המעוצבת באופן מושלם, לתכנים הדרמטיים הפצועים, המכאיבים כל כך לפעמים, הוא לא פחות ממסחרר. נשאבתי פנימה וקראתי את הספר בלגימה ארוכה אחת."
אלי הירש

עופרה עופר אורן שזכתה לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עברים, היא ילידת תל אביב. עד כה פרסמה תשעה ספרי פרוזה, שהביקורות שיבחו. כמו כן, תרגמה וערכה עשרות ספרים. בשנים האחרונות כותבת את הבלוג סופרת ספרים ובו ביקורות על ספרים ועל סרטים.
"מה המים יודעים על צמא" הוא ספר השירה הראשון של עופרה עופר אורן, שהייתה מוכרת כסופרת של ספרי פרוזה (ביניהם "רצח בבית הספר לאמנויות", "מעקב", "יופי לי, יופי לי" ו"שירה והירושימה").

שם הספר
דיבור עקיף
מעקב
רצח בבית הספר לאמנויות
מה המים יודעים על צמא