“בספר הזה ייטס כותב נורא יפה, על דברים שממש לא מעניינים אותי. בגלל זה נורא קשה לי לפענח מה אני חושבת על הספר הזה, כי בין השורות היפות הוא מערבב ביקורת על יוצרים אחרים וממש מתרפק על שירה ויצירות שאחרים כתבו, בקצב מהיר שלא מאפשר לעקוב ולהבין למה הוא מרגיש צורך להזכיר כל כך הרבה אנשים ללא שום מרווח נשימה. הוא אומר דברים יפים שתלושים מההקשר, ויוצאים באופן טבעי דרך זרימת מחשבות קודחת, שבה הנושא משתנה”

“בספר הזה ייטס כותב נורא יפה, על דברים שממש לא מעניינים אותי. בגלל זה נורא קשה לי לפענח מה אני חושבת על הספר הזה, כי בין השורות היפות הוא מערבב ביקורת על יוצרים אחרים וממש מתרפק על שירה ויצירות שאחרים כתבו, בקצב מהיר שלא מאפשר לעקוב ולהבין למה הוא מרגיש צורך להזכיר כל כך הרבה אנשים ללא שום מרווח נשימה. הוא אומר דברים יפים שתלושים מההקשר, ויוצאים באופן טבעי דרך זרימת מחשבות קודחת, שבה הנושא משתנה”