“הסופר אוסמו דזאי ( ׁ1909-1948ׂ) הוא עד היום מהסופרים הפופולריים ביותר ביפן וספרו זה הוא ספרו הקלאסי הנודע ביותר. שמו האמיתי של הסופר הוא סוג'י טסושימה. סקר שנערך בזמנו על ידי אסהי שימבון, אחד היומונים הוותיקים ביפן מצא שסטודנטים מהאוניברסיטאות החשבות ביפן בחרו בספר זה כאחד מתשעת הספרים שהשפיעו ביותר על חייהם, בין היתר נבחרו גם "מלחמה ושלום" של טולסטוי, "הזר" של קאמי ו"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי.”

“אובה יוזו גיבור הספר הוא דמות מעניינת ולא שגרתית. קשה לו להתנהל בעולם ובמיוחד יש לו קושי עם בני אדם. הוא מפחד מאנשים אינו מבין אותם ורואה כבר מילדות כיצד חייהם של בני אדם חסרי כנות ומלאים בשקרים ובהעמדות פנים. אך אובה יוזו לצד פחדיו הרבים זקוק לאהבת בני אדם לכן הוא הופך לליצן וכך מצחיק את הסובבים אותו וזוכה לאהבה. בחייו הבוגרים מנהל יוזו חיים סוערים מלאי תהפוכות ושינויים. הוא מוצא חן בעיני נשים”

“בספר מספר הכותב, מהמפורסמים בסופרי יפן, את סיפורו האוטוביוגרפי כצעיר הולל באי היפני. הסיפור כתוב בגוף ראשון והוא בעל נימה לירית- פיוטית. אוסמו דזאי נשען בעולמו הרוחני על המורשת המערבית וקרא את גדולי הסופרים המערביים לדורותם, והשפעתם ניכרת בכתיבתו - צעיר חסר אופק עתידי או תעסוקתי המחפש את עצמו כמעט עד איבוד הדעת, כמיטב מסורת הכתיבה האנטי-גיבורית שראשיתה בסוף המאה ה-19. עם זאת, ניתן להרגיש בספר את ה”

“הסופר אוסמו דזאי ( ׁ1909-1948ׂ) הוא עד היום מהסופרים הפופולריים ביותר ביפן וספרו זה הוא ספרו הקלאסי הנודע ביותר. שמו האמיתי של הסופר הוא סוג'י טסושימה. סקר שנערך בזמנו על ידי אסהי שימבון, אחד היומונים הוותיקים ביפן מצא שסטודנטים מהאוניברסיטאות החשבות ביפן בחרו בספר זה כאחד מתשעת הספרים שהשפיעו ביותר על חייהם, בין היתר נבחרו גם "מלחמה ושלום" של טולסטוי, "הזר" של קאמי ו"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי.”

“אובה יוזו גיבור הספר הוא דמות מעניינת ולא שגרתית. קשה לו להתנהל בעולם ובמיוחד יש לו קושי עם בני אדם. הוא מפחד מאנשים אינו מבין אותם ורואה כבר מילדות כיצד חייהם של בני אדם חסרי כנות ומלאים בשקרים ובהעמדות פנים. אך אובה יוזו לצד פחדיו הרבים זקוק לאהבת בני אדם לכן הוא הופך לליצן וכך מצחיק את הסובבים אותו וזוכה לאהבה. בחייו הבוגרים מנהל יוזו חיים סוערים מלאי תהפוכות ושינויים. הוא מוצא חן בעיני נשים”

“בספר מספר הכותב, מהמפורסמים בסופרי יפן, את סיפורו האוטוביוגרפי כצעיר הולל באי היפני. הסיפור כתוב בגוף ראשון והוא בעל נימה לירית- פיוטית. אוסמו דזאי נשען בעולמו הרוחני על המורשת המערבית וקרא את גדולי הסופרים המערביים לדורותם, והשפעתם ניכרת בכתיבתו - צעיר חסר אופק עתידי או תעסוקתי המחפש את עצמו כמעט עד איבוד הדעת, כמיטב מסורת הכתיבה האנטי-גיבורית שראשיתה בסוף המאה ה-19. עם זאת, ניתן להרגיש בספר את ה”