“בספר מספר הכותב, מהמפורסמים בסופרי יפן, את סיפורו האוטוביוגרפי כצעיר הולל באי היפני. הסיפור כתוב בגוף ראשון והוא בעל נימה לירית- פיוטית. אוסמו דזאי נשען בעולמו הרוחני על המורשת המערבית וקרא את גדולי הסופרים המערביים לדורותם, והשפעתם ניכרת בכתיבתו - צעיר חסר אופק עתידי או תעסוקתי המחפש את עצמו כמעט עד איבוד הדעת, כמיטב מסורת הכתיבה האנטי-גיבורית שראשיתה בסוף המאה ה-19. עם זאת, ניתן להרגיש בספר את ה”