ביקורת ספרותית על ילד בולע יקום מאת טרנט דלטון
ספר בסדר

---

מה אני יודעת על ספרות אוסטרלית? לא הרבה. בכלל מה אני יודעת על אוסטרליה חוץ מזה שיש בה קנגורים ובומרנג ושההתיישבות הלבנה בה התחילה בתור מושבת עונשין לאסירים של בריטניה. אה, ואנשים שם נורא גבוהים. וגם עזרו בארץ במלחמה נגד התורכים ולכן נחום גוטמן כותב עליהם בחיבה רבה. מה קראתי מסופרים אוסטרלים? ספר כמו שבריר של סטיב טולץ' שהוציא אותי בתחושת דיכאון עמוקה ואובדן אמונה בבני אדם. בסקירה שם כתבתי שאני לא יודעת מה קורה עם שירותי הרווחה באוסטרליה, וזו תהיה שיש גם על הספר הזה.

הספר הזה, כך ההמלצה על הכריכה, הוא ספר שאמור לשנות את חיי. ואת חיי כל מי שקורא אותו. לכן, וגם בגלל ההמלצה של בן הזוג שלי השארנו אותו שבוע נוסף בבית לפני שנחזיר לספרייה. איליי בל, הדיבור והמספר, הוא בן שתים עשרה בתחילת הספר. הוא גר עם אמא שלו ועם החבר שלה בשכונה בשם דארה בקווינסלנד. זו לא שכונה טובה והמשפחה של איליי היא לא משפחה טובה. אמא שלו היתה מכורה לסמים, ואחרי שנגמלה היא מוכרת אותם לאחרים שיתמכרו. כשהיא נתפס ונאסרת, איליי ואחיו אוגאסט השותק שתיקה סלקטיבית צריכים להיות אצל אבא שלהם, זה שממנו אמא שלהם ברחה כשהיו קטנים יותר, והיא מסרבת לספר להם למה. לאיליי יש חבר מאוד טוב שמשמש לו כבייביסטר - סלים. רוצח מורשע ואלוף בבריחות מהכלא. בזמנו הפנוי איליי כותב מכתבים לאלכס שנמצא בבית הסוהר וחולם להיות כתב לענייני פלילים. אוגאסט לא מדבר, הוא כותב מילים עם האצבע, ואותן איליי יודע לפענח, מה שלפעמים עוזר לו.

טוב, זו נקודת פתיחה לא נחמדה ולא טובה, אבל הספר יחסית סביר. כלומר המאורעות המתוארים בו לא סבירים וגם המניעים של הדמויות לא תמיד ברורים, אבל יש בו לפחות את החלק של אמון בבני אדם ושל תקווה, למרות הכשל הבולט של שירותי הרווחה האוסטרלים, גם בספר הזה. שהוא, כאמור, שונה לחלוטין משבריר. האם הוא שינה את חיי? לא נראה לי.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על ילד בולע יקום