ספר משובח, שמעביר בצורה מצויינת את האוירה המקפיאה ורדופת הטרור של שלטון סטאלין. אחרי שמתחילים, קשה להניח אותו.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
ברגע ששם הסופר על הכריכה גדול משם הספר, אתה יודע שלפניך מוצר ולא יצירה. כשנוספת לזה תזכורת לרב המכר הקודם, זה כבר בטוח.
אם לסכם, אפשר להגיד שסאפון ניסה לכתוב את אחד ה"סיפורים האפלים" שהוא תמיד מדבר עליהם והגיבורים שלו תמיד כותבים אותם, ופשוט לא הצליח. הסיפור מנסה להיות משהו מסתו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרומן עוקב אחרי קבוצה של נערים בחיפה החל משנות השישים ועד ימינו אנו. התייאשתי מהספר די מהר (באיזור עמוד 400) כי הרגשתי שזה לא מתקדם לשום מקום. הכתיבה מעט טרחנית ולכן החלטתי לוותר על הספר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כל הספר הייתה לי הרגשה של החמצה. כאילו לסופר היה סיפור טוב ביד אבל הוא כתב אותו גרוע ושטחי
ממש מאכזב... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
וואו..כמו חבל מתוח על פני ההיסטוריה, מחליק דו סוטוי על שמות המבריקים שעזרו לקדם את חידת המספרים הראשוניים מהמאה השמונה עשרה ועד היום. כמו מטה קסם הוא מסביר בשפה ברורה את מה שכ"כ מורכב להבין.
החסרון היחיד, והוא לא ממש נורא, הוא שלפעמים צריך קצת הפסקות לחשוב :-) חוצמיזה, וואו! :-)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
חוויית השואה מעולם לא היתה מוחשית יותר ומורכבת יותר, עד שדרשה אמיר גוטפרוינד ב"שואה שלנו".
הספר כתוב בהומור, לעיתים מקאברי ובשפה "שלנו", אבל עדיין משאיר את האבחנה הברורה בין אנשים שעברו את החוויה על בשרם ולכן תמיד ישארו מפלנטה אחרת.
כאשר רוצים להסביר למישהו למה ליום הזכרון הזה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם היה לי אפילו רבע מהכישרון של ניקול קראוס הייתי מצליח לכתוב חוות דעת שתעשה צדק לספר הזה. נותרתי עם הבאנליות הבלתי נמנעת של - איזה ספר מדהים, מקסים ומרגש היא כתבה כאן. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
כ"כ הרבה פוטנציאל יש לספר הזה... שני תאומים שהופרדו בלידתם, האחת עם תסמונת דאון והשני נורמלי. במקום הסופרת הייתי כותבת את הספר אחרת, בצורה של דלתות מסתובבות; מה היה קורה אילו שני האחים היו גדלים יחד ומה היה קורה אילו רק ניפגשו, כמו בספר, רק בגיל 25. אהבתי את הפרקים מנקודת מבטה של נו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
הספר הזה כל כך דומה ל"צלה של הרוח", שנראה שקרלוס רואיס סאפון קיבל הזמנת עבודה מההוצאה, ואחרי כמה שבועות של מחסום כתיבה הוא החליט לקחת את "צלה של הרוח", לגזור את כל המילים בו אחת לאחת, לערבב את הכול בתוך צנצנת גדולה, ואז להרכיב ספר חדש מאותן מילים בדיוק. אבל כמו שקרה לג'ף גול... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סיימתי לקרוא אותו כשמפי נמלטה צעקה. לדעתי הדף האחרון של הספר הוא הטוב ביותר (על סמך זה שקראת את הדפים שלפניו..)
הוא נוגע במקומות של בדידות, אהבה, ייאוש, ויחד עם זה כשאני סיימתי לקרוא אותו הרגשתי רגש עז לחיים, הפוך על הפוך..
משפט שאהבתי "יש כל כך הרבה דרכים לחיות, אבל רק דרך אחת למו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר אשר אהבתי של סירי הוסטוודט הוא ספר שמותיר רושם עז על הקוראים שיודעים לזהות כתיבה איכותית שמשלבת עיניין ותובנות עמוקות הנוגעות לחייהם של בני אדם.
זה אחד מהספרים שזכורים לי ואני נושאת עימי את המשמעויות הנילוות מעבר להתרחשות העלילתית.
יחסים בין הורים וילדים,בין חברים, וה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
ספר יוצא מן הכלל! הספר לוקח אותך אך תוך המתמטיקה. לי אישית הוא גרם לשני דברים- קריאה מוגברת של ספרי עיון וחישובים מתמטיים משעשעים בזמני הפנוי... סיפור היסטורי מרתק, מצחיק, איזה יופי! אני כותב בויקיפדיה, וכרגע אני כותב ערך על השערת רימן על בסיס הספר. רק הערה קטנה- התיאור של ההשערה ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בכר היה חלק בלתי נפרד מהשבת של אנשים רבים בשנות השבעים והשמונים. עתונאי בעל עין חדה, מעורב חברתית ופוליטית, מצחיק, לש את העברית ושוזר סלנג ושפה גבוהה. מרבית הספורים/מאמרים פה לא התיישנו והם מוכיחים כי עיתונאות במיטבה נוגעת בפרוזה. חובה לכל מי שרואה את עצמו מתעתד לעסוק בעיתונאו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|