ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 במרץ, 2011
ע"י חנצ'
ע"י חנצ'
כ"כ הרבה פוטנציאל יש לספר הזה... שני תאומים שהופרדו בלידתם, האחת עם תסמונת דאון והשני נורמלי. במקום הסופרת הייתי כותבת את הספר אחרת, בצורה של דלתות מסתובבות; מה היה קורה אילו שני האחים היו גדלים יחד ומה היה קורה אילו רק ניפגשו, כמו בספר, רק בגיל 25. אהבתי את הפרקים מנקודת מבטה של נורה, שממש התחברו לרגשות שלה; היה קל להזדהות איתה ולחוות איתה את הסיפור, אם כי רוב הזמן הרגשתי ניפוח פרופורצויות מיותר! כמו תוכניות הטלוויזיה הרבות בזמן האחרון המתמקדות באוטיזם - הייתי שמחה לגלות קצת יותר על העולם הזה של הילדה פיבי, מה היא מרגישה, מה היא מבינה, איך היא חיה??? במקום זה התמקדה הסופרת בתיאורים מיותרים אחרים ומעייפים... המשכתי לקרוא מכוח האינרציה בלבד, וגם בגלל שאני כזאת - לא יכולה להתחיל ספר בלי לסיים אותו.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
