בעין חדה, בהומור פרחחי ובחומרה כואבת, ליווה אהרן בכר ברשימותיו העיתונאיות, את חיי החברה הישראלית. הוא צייר את תויה העמיד מראה מול פניה, צחק ליומרותיה, ביכה את מחדליה, ומדד במאזני צדק את מעשיה, ברגישות חברתית ופוליטית חדשה כתער. את עצמו כינה: אביר מסדר מכונת הכתיבה, וכמו תמיד, ידע הוא, טוב מכולם, להכניע את השפחה, להשתעשע בסגנונות הכתיבה, לאלף את המלים. כ- 20 שנה הפיקה מכונת הכתיבה של אהרן בכר, אלפי רשימות, מליוני מלים, שהתפרסמו ב"ידיעות אחרונות". זהו נסיון לתת לקורא את המיטב שביצירתו העיתונאית. פוליטיקה, דיוקנאות, פלסטינאים, פרקי יפו, תל-אביב של בתי היין וירושלים-של-חלום, מכבי יפו, מסע אל נופי ילדותו בבולגריה, חשבון נפש נוקב עם גרמניה, פאריז, והפרק האחרון בחייו - ניו-יורק.