מדף הספרים של דודיכ - הספרים שדירג

ספר זה מיועד בעיקר לסטודנטים אשר מקצוע הפסיכיאטריה הוא חלק מתכנית לימודיהם. הספר מייצג את הגישות השונות העדכניות על ידי ארבעה מורים בכירים מהחוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה על שם סאקלר, באוניברסיטת תל-אביב. פרופסור אבנר אליצור מנהל המרכז הפסיכיאטרי על שם אברבנאל. פרופסור שמואל טיאנו - מנהל בית החולים הפסיכיאטרי גהה (לשעבר).

הנערה מרג'אן עוזבת את טהראן, במצוות הוריה, ונוסעת לאוסטריה. רק בת ארבע-עשרה, ולגמרי לבד, היא נוחתת בעולם חדר, זר ומוזר לה. בווינה של שנות השמונים אין רעלות, אין משמרות מהפכה, אין הפצצות. אבל גם כאן, לא כולם טובים ולא כולם אוהבים זרים.עם המון סקרנות ואומץ, מרג'אן המתבגרת פותחת בחיים חדשים ועצמאיים. היא לומדת על העולם ועל עצמה, מוצאת חברי

"יש לפעמים שאני שוכח קצת. יש שאני מנסה להשתכנע שה"עם" למד איזה לקח. שמכירים עכשיו - בדרך הקשה - את גבולות הכוח ואת מלכוד הכוחנות. ש"זה" לא יכול לקרות שנית, אולי. אבל במלחמת לבנון נפלה, בין היתר, "ארץ ישראל האמיצה והקטנה והנחושה והצודקת." אולי נפלה דווקא בלבנון מפני שדווקא בלבנון גבה לא היה אל הקיר. מתחת ל"קוקו והסרפן" ביצבצו טלפים ...עכשיו

"סוף והתחלה" הינו מבחר שני בעברית משיריה של ויסלבה שימבורסקה (נ.1923 )-מבכירי השירה הפולנית, כלת פרס נובל לספרות בשנת ,1997 ופרס גיתה היוקרתי לשנת 1991. שירתה עוסקת בזמן, בהיסטוריה, באבולוציה, בקוסמוס, אך תמיד מנקודת מבט אנושית, הומניסטית, אוהבת. מבחר ראשון משירתה-"אטלנטיס" ("עכשיו", 1993)-זיכה את המתרגם רפי וייכרט בפרס לתרגום מטעם שרת המדע וה

"המגדלים הגבוהים אינו רק סיפור מפורט עוצר נשימה של האירועים שהובילו ל-11 בספטמבר, הכתוב בסגנון חי ושוטף, אלא הוא גם עיון בוחן של העולם שיצר את האנשים שהביאו עלינו את היום הזה, הגורמים שהולידו אותם ומה מריץ אותם היום... המגדלים הגבוהים הוא ספר מתח. הוא טרגדיה גם כן." The New York Times Book Review   לורנס רייט מגולל את העלילה המוכרת-כביכול, של הפי

``רביעיית רוזנדורף`` היא רביעיית כלי-קשת, שהקימו בשנת 1936 בתל-אביב נגנים מחברי התזמורת הארצישראלית שיסד אז ברוניסלב הוברמן. בחמישה קולות מסופר כאן סיפורם של ארבעת המוסיקאים ושל יחסי הגומלין ביניהם ובין כל אחד מהם לארץ החדשה שביקשו להקים בה מקדש מעט לתרבות האירופית שנעקרו ממנה. וכל זאת בצל ``המאורעות`` והאיום הגובר והולך של מלחמת העו

יום אחד בגיל 18, חבר סיפר לי על מועדון הפינגווין – מוסיקה לא מוכרת, אנשים בקטע חסר מעצורים. הלכנו לשם, מעבר חשוך בתחת של אלנבי בגירסה המטונפת של שנות השמונים. ירדנו במדרגות ושמעתי את “Bela Lugosi’s Dead” של הבאוהאוס. חריקות הגיטרה והבסים זרמו לי דרך הגוף ללא התנגדות, מסביבי קרנבל של ריקוד זוויתי וקצת רובוטי, בחורות יפות, חצופות ומשוחררות.

בְּתוֹךְ קֻפְסָה מִתְחַבֵּא לוֹ לֵץ וּפִתְאוֹם הַחוּצָה מִתְפָּרֵץ! לָשׁוֹן חוֹרֵץ, עַיִן קוֹרֵץ, עוֹלֶה, יוֹרֵד וּמִתְלוֹצֵץ. בְּסֵפֶר זֶה מִתְחַבְּאִים הֲמוֹן חַיּוֹת, דְּמוּיוֹת וּמִשְׂחָקִים, כֻּלָּם עֲשׂוּיִים מִגְּלִילֵי נְיַר טוּאָלֶט. לַהֲכָנַת הַדְּגָמִים דְּרוּשִׁים רַק גְּלִילִים, מִסְפָּרַיִם קְטַנִּים ו

המציאות היא סיפור מתח מרתק ורב-תהפוכות, העולה על כל דמיון. היא נולדה בעירק, גדלה בישראל וכיום היא המומחית המובילה בארצות-הברית לטרור האיסלאמי. בספר שהוא בעת ובעונה אחת אוטוביוגרפיה, מותחן ריגול, ותאור מצמרר של תשתית הטרור העולמית, מתארת "אנונימוס" את דרכי הפעולה של ארגוני המחבלים וחושפת את אזלת היד של הרשויות האמריקאיות במלחמתן

בלראם האלוואי, הטיגריס הלבן, הוא אדם בעל פנים רבות: משרת, פילוסוף, יזם, רוצח. במהלך שבעה לילות, לאורה של נברשת מגוחכת עד להצחיק, מספר לנו בלראם את סיפורו המצמרר - איך הגיע להצלחה כה גדולה בחייו בעזרת תבונתו ותושייתו בלבד. הוא נולד למשפחה ענייה בכפר במרכז הודו ובגיל צעיר הוצא על ידי הוריו מבית הספר ונשלח לעבוד בבית תה. בעודו כותש פחם ו

"למה כתבתי לך על הנשכחות האלה? לגרד צלקות עתיקות? לחטט לחינם בפצעינו? לפענח קופסה שחורה? להכאיב לך מחדש? לעורר את געגועיך? אולי גם זו תחבולה ללכוד אותך שוב ברשתי? אני מודה בכל ששת סעיפי האישום. אין לי נסיבות מקילות. לבד אולי מאחת: אני אהבתיך.." רומן המכתבים הידוע של עמוס עוז מנסה לפענח את פרשת נישואיהם האומללים של אילנה ואל

בוקר חורפי אחד עולה איתן אינוך על קו תשע בתל אביב וחייו משתנים: משפט שאומר לו אחד הנוסעים זורק אותו מחייו הנוחים עם כמעט-אשתו והג´וב בהיי טק למסע סהרורי, שבמהלכו הוא נקלע לשלושה פיגועים קטלניים והופך בעל כורחו ל"סלבריטי פיגועים" אחוז טראומה.בלשון קולחת ובנימה כמעט קלילה מנסה גברון לעשות סדר בשיגעון – הוא מוליך את שני גיבוריו על ה

תסבוכת משפחתית משונה שמאיימת לנשל את הוריו של איתן שיפמן, מביתם שולפת אותו מבין מדפי הספרים ומביאה אותו לניו יורק. בין אמא מסורה ומותשת, אבא אידיאליסט חסר תקנה, אחות בעלת תובנות קוסמיות, חברה שאוהבת את זה כואב ואוצר מפתיע שמתגלגל לידיו, מגלה בתוכו איתן שיפמן עוצמה שהופכת אותו לגיבור בלתי צפוי. דמי מפתח הוא רומן על אנשים שסוטים מהמ

"לדעת אישה" ספרו ה - 13 של עמוס עוז הוא רומאן על אדם המנסה לסמן לו טריטוריה משלו בפינה של ההוויה הישראלית. סוכן חשאי לשעבר ושמו יואל רביב, או רביד, שוכר לו בית בשכונה אמידה ליד תל אביב. את זמנו מעביר יואל בשיפוץ ושיפור ביתו, בגינון ובמגעים יום - יומיים עם כמה נפשות. בהן בנות משפחתו, כמה שכנים וחברים לעבודה לשעבר. "לדעת אישה" ברובד סמוי

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו. במהלך המאורעות המתעתעים נחש

ספר הסיפורים הראשון של גדי טאוב מביא לסיפורת העברית קול חדש, עכשווי מאוד, "קול אמיתי, מוכר, שבוקע מהמציאות הנפשית שלנו" (דן מירון). זהו ספר חדשני ומפתיע מהרבה בחינות. קל להיתפס לגילויו החיצוניים: עולמם הארעי של צעירים בני עשרים פלוס, שוכרי חדרים מזדמנים - שיפוצניקים, חיילים משוחררים על סעיף פסיכיאטרי, ספריות, מלצריות של פאבים וכו`. קל

יצאתי לדרך ובכלל לא ידעתי לאן אני נוסע או ממי בדיוק אני בורח. זה היה קצת אחרי שבאתי לאמריקה, כי בישראל כולם רק רצו למצוא בתוכי את רונן. קוראים לי אדם רוטשילד. נולדתי בגוף של רונן לפני שבעה חודשים, שלוש שנים אחרי שהוא מת במקום שקוראים לו אינתיפדה. פרופסור דלפי השלישי אומר שזה המזל שלי, שנולדתי ככה - בגוף של מבוגר, כי בגלל זה אף אחד כבר