מדף הספרים של יוסי לוי - הספרים שדירג

הנרי שרייר (בצרפתית: Henri Charrière;‏ 16 בנובמבר 1906 - 29 ביולי 1973) היה אסיר צרפתי שנשפט למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. ספרו האוטוביוגרפי פרפר נכתב ב-1968 ועוסק בקורותיו בין 1931, השנה בה נשפט, ועד 1944, אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת המלריה ומחלות

סיפור אנושי נודע (נתפרסם בסרט בשם "מות הזמיר") על הבעיה הגזעית בדרום ארצות - הברית. בחמימות ובהומור, המזכירים במקצת את מרק טוין, מסופרות הרפתקאות שני ילדיו של פרקליט בעיירה על רקע משפטו של כושי הנאשם באונס. פרשה רבת - מתח ורוויה שנינות ואהבת - אדם, כתובה בידי מספרת - מלידה. נל הרפר לי נולדה בשנת 1926 במונרוביל שבאלאבאמה והיא בת - משפחה לג

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

גיבוריו של "צריך סוף לסיפור אהבה" הם אנשים המוצאים את עצמם - ברגע של אמת - מגלים משהו חדש על מהותם. אישה מתחקה אחרי מי שהיתה לפני שנים אהובתו של אביה ומזמינה אותה לפגישה גורלית. רפתנית מעמק יזרעאל נוסעת לארצות - הברית כדי לשדל את בנה לשוב הביתה. אלמן המתחיל לקשור שוב קשרי אהבה מגלה בחדרו את אשתו המתה - אלה מקצת סיפורי "צריך סוף לסיפ

הסופר והעיתונאי אריך קסטנר נולד בעשרים ושלושה בפברואר 1899 בעיר דרזדן שבגרמניה. אמו, אידה, בת הקצב אוגוסטין, הייתה נשואה לאמיל קסטנר, מעבד עורות, שאימץ את אריך. מאחר שאימו הייתה אישה חולנית, מצא עצמו אריך הקטן מטפל בה ודואג לה. טיפול כזה, מטבעו, יצר ביניהם קירבה רבה שבאה לכלל ביטוי גם ביחסים שבין גיבורי ספריו. ואכן, כמעט בכל ספר ניתן ל

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים. ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14. במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדו

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

עם הספר שירה של לאה גולדברג "דב דבוני בן דבים מצחצח נעלים" כלול בספר "מה עושות האילות" הוצאת ספרית פועלים, 1949, והוא השלישי בסדרה של שירים סיפוריים מפרי עטה, הרואים אור בספרים נפרדים. קדמו לו "בארץ סין" ו"מספורי מר קשקש".

ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

נשים מתוך קטלוג מכיל שלושה סיפורים שונים זה מזה המצטרפים יחד - כמו שלושה חלקי פאזל - לתמונת מציאות אחת. בכל סיפור מוצגת אישה לא ישראלית - עובדת פיליפינית, עובדת פולניה, מתנדבת אירלנדית - שנקלעה לאינטימיות של משפחה ישראלית. בריגיטה הפיליפינית הוזמנה לטפל בגבר מבוגר, וחודת לתוך מערכת היחסים שלו אשתו: דיאנה האירלנדית, הנושאת ברחמ

רומן הביכורים של קרטיס סיטנפלד מתרחש בפנימייה בארצות הברית, ועם זאת הוא רומן חניכה אוניברסלי שבכוחו לגעת בלבם של קוראים בכל רחבי העולם. אחרי נסיעה ארוכה יוצאת לי פיורה בת הארבע-עשרה ממכוניתו של אביה ומתבוננת בפעם הראשונה במעונות שבהם תגור בארבע השנים הקרובות. בפנימייה היא מגלה שהחיים שונים מכפי שציפתה. לי, בחורה אינטליגנטית

אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".

סטודנטית לקולנוע חודרת בעורמה לעולמה של שחקנית זקנה ומסתורית: אשה עשירה ומתוחכמת מושכת בתחבולה גבר לבית הוריה העומד למכירה: משורר מתוסכל מארח את אחיינו - איש מדע מצליח המגיע לביקור נוסטלגי: אשת קצין נאצי יוצרת קשר עם ילדה יהודייה במחנה ריכוז ושלוות חייה מופרת. מפגשים דרמטיים אלה, המתוארים באופן חי ומרגש, מעמתים כל אחת מן הדמויות

"איש ואישה ואיש", הוא סיפור התאהבותם של אישה נשואה וגבר נשוי. חמוטל ואיש זר בשם שאול נפגשים במחלקה הסיעודית שבה מאושפזים אמה ואביו. בעודם חווים את החוויה המטלטלת במחלקה הסיעודית הם נאחזים זה בזה בעוצמה גדולה כדי להתגבר על הבדידות, הייאוש טהאין אונים. וכך מתפתח בין השניים קשר מיוחד, סוער ונואש, על רקע הדעיכה של הוריהם. ההתאהבות החדש

למה ארכימדס כל כך מפורסם? האם חיינו היום מושפעים מגלילאו? כיצד? המדענים הגדולים בודק את השאלות הללו. הוא מתמקד בשלושה-עשר מדענים, שבמהלך 2,500 השנים האחרונות שינו לא רק את תמונת העולם שאנו חיים בו, אלא גם את העולם עצמו. שתים-עשרה שיחות עם מדענים בני זמננו, היסטוריונים של המדע וביוגרפים, מביאות לפני הקוראים את דמויותיהם של הגאונים שר

גבעת ווטרשיפ מספר את סיפורם של לוז וחמישון, שני ארנבונים אחים, החיים יחד בארנבייה שלווה על צלע גבעה. יום אחד חש חמישון, הניחן בחוש נבואי, שמשהו רע עומד להתרחש. הוא מזהיר את מנהיג הארנבייה אך נתקל באדישות ולגלוג. לוז מחליט לאסוף קבוצת ארנבונים, ותחת הנהגתו הם יוצאים לחפש מקום מגורים חדש ובטוח יותר. בין הארנבונים בחבורה האמיצה נמצאים

אנרי פואנקרה, ענק המתימטיקה של סוף המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים, הותיר לנו חידה עיקשת, שיש לה השלכה על צורתו האפשרית של היקום. השערתו, שנוסחה בשנת 1904, הייתה אבן נגף לגדולי המתימטיקאים, שבמשך דורות לא הצליחו להוכיח אותה או להפריכה. בשנת 2000 הגדיר מכון קליי למתימטיקה את השערת פואנקרה כאחת משבע החידות הגדולות והחיוניות של האלף ה

אפס: ביוגרפיה של רעיון מסובן מתאר בהומור ובהתפעלות את סיפורה של סיפרה אחת שהביכה וריתקה את הוגי הדעות מאז ימי אתונה ועד ללוס אלאמוס. צ'רלס זייף טוען שההתמודדות עם מושג הלא - כלום - יחד עם תאומו: האינסוף - גרמה פעם אחר פעם למהפיכות במחשבה הפילוסופית ובתפיסות היסוד של הציביליזציות. אם הנכם שוחרים של מתמטיקה ומדע תיהנו מספר זה; אם אינ