מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.
המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב
הרומאן "דודה חוליה והכתבן" (1977) הוא אוטוביוגראפיה במסווה של בדיה של אחד מגדולי הסופרים בדרום אמריקה. בספר צירוף מיוחד של בידור פופולארי וכתיבה נסיונית. מיד עם הופעתו זכה לתגובות נלהבות והפך לאחד מספריו הנקראים ביותר של ורגס יוסה. במרכז הרומאן פרשת - אהבים בין מאריו בן השמונה - עשרה לדודתו בת השלושים ושתיים. הפרשה מוארת באור פארודי
תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.
סיפור "מטורף", משעשע ומבדח, על נושא רציני שמבקש להעיר ולעורר את שפיות-הדעת בעוד מועד ולהתריע על איולתם ורשעותם של בני-אדם שמשחקים כילדים משחקים אסורים, בעולם שבו "הבגרות היא אכזבה מרה וחשוכת מרפא, אלא אם כן יש בכוח הצחוק לרפא משהו".
אחד הרומנים הראשונים של וונגוט, שעשה לו שם בספרות העולמית ושהקים לו קהל מעריצים ענקי בקרב צעירים ומב
לגבי מיליוני בני אדם בעולם הכאב אינו חוויה של תקופה קצרה וחולפת, כי אם חלק מחיי היום־יום, חודש חודש ושנה שנה. הכאב גובר על העייפות, חונק את התענוגות ומצמק את החוויות, עד כי לא נותר לאדם הסובל ממנו דבר מלבדו.
הכאב הוא הסיבה השכיחה ביותר לביקור אצל הרופא, הוא הסיבה העיקרית לנטילת תרופות — ולמרות זאת, מסיבות שונות, מדע הרפואה עדיין אי
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
ג'ים נאש, כבאי בוסטוני, גבר באמצע חייו, שאשתו נוטשת אותו ובתו גדלה בבית אחותו, יורש במפתיע סכום כסף גדול מאביו, שקשריו עמו נותקו בילדותו וכך נפתחת לפניו האפשרות לחיות מתוך חירות כמעט אידיאלית. מצב זה הוא מנצל כמעט עד תום ושנה שלמה הוא נודד במכוניתו בדרכיה של אמריקה.
אלא שבחירתו זו מתגלה כהתמכרות למקרה ומוליכה אותו לשיעבוד אחר, חמ
``בית מטבחיים - חמש או מסע הצלב של הילדים`` הוא ספרו האוטוביוגרפי של קורט וונגוט, חייל אמריקני צעיר, שנשבה בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה ושהה בעיר דרזדן בעת שזו הופצצה בידי בעלותה ברית כמעשה נקם נגד הגרמנים. זה ספור מלחמה יוצא דופן, בלתי צפוי, מביך ומזעזע. טרגדיה מוזרה, סיוטית ולעתים משעשעת, של מלחמה ואלימות, שחי מחדש אלמן אמיד בגיל
"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."
כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
טורו אוקאדה אוהב את אשתו.
הוא אוהב גם לבשל, לקרוא ולהאזין למוזיקה, והוא אפילו מתחיל להתרגל לשגרת חייו כמובטל.
אבל אז מתרחשים כמה אירועים בלתי שגרתיים: שלא ביוזמתו הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אירוטיות, החתול שלו נעלם, והוא מתוודע לשתי אחיות מסתוריות.
אבל השינוי שמערער את שלוותו יותר מכל הוא היעלמה של אשתו, קומיקו.
החיפוש אחר אשתו
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר