אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס
האם אנו יכולים להציל את עצמנו, או שעלינו להסתמך על אחרים? האם מה שאנו מאמינים בו הוא תמיד האמת?
ג´ון נילון חיה באושר, אך ברגע אחד היא מוצאת את עצמה אל מול עתיד שחור. חייה כעת אינם אלא המתנה דרוכה. המתנה עד שתחלים ממכאוביה, המתנה עד שייעשה צדק. בקיצור, המתנה שיקרה נס.
לדידו של שיי בורן, החיים אינם מזמנים עוד שום הפתעות. העולם לא נתן ל
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
ספר מרגש ומלא תקווה מאת פאני פלאג, מחברת רב המכר העולמי "עגבניות ירוקות מטוגנות" אין טעם לייפות את המציאות, אומר הרופא לאוסוולד קמפבל. זה עומד להיות החורף האחרון שלך. עם הבשורה מטלטלת הזו, מתחיל אוסוולד את המסע האחרון שלו. דקות ספורות עוברות עד שהוא דוחס את חייו למזוודה גדולה. יומיים נוספים עד שהוא מוצא לו מקום, הרחק משיקאגו הקרה
כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב.
האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ
בגיל ,32 לטלילה כץ יש הכל: שכל, יופי, פה מלוכלך, כסף, דירה בצפון תל - אביב וארון מלא בגדים. והיא לא מאושרת. היא לא מאושרת, כי היא שונאת את העבודה היא לא מאושרת, כי החבר הקודם שלה עומד להתחתן עם בחורה בת 22 היא לא מאושרת, כי הגבר שיכול לעשות אותה מאושרת הוא מהנדס - מזון מרובע שמתגעגע למישהי אחרת. והיא תהיה עוד פחות מאושרת, כשהשבעה עשר בינואר
"´תראה´, אני מנסה להתפלמס. ´שום תראה´, רוטן המזוקן ודורך את האקדח, ´או סיפור או כדור בראש´. אני מבין שאין ברירה. ´שני אנשים יושבים בחדר´, אני מתחיל, ´פתאום נשמעת דפיקה בדלת.´ המזוקן מזדקף. לרגע נדמה לי שהסיפור תפס אותו, אבל הוא לא. הוא מקשיב למשהו אחר. מישהו באמת דופק בדלת."
פתאום דפיקה בדלת הוא קובץ הסיפורים החמישי של אתגר קרת.
ברצלונה הסוערת של שנות העשרים. סופר צעיר, רדוף על ידי אהבה בלתי אפשרית, מקבל מעורך מסתורי הצעה לכתוב עבורו ספר יחיד מסוגו תמורת סכום עתק, ואולי אף הרבה יותר מזה.
בסגנון מזהיר ובכישרון ספרותי מובהק מחזיר אותנו מחבר הרומן צלה של הרוח לבית הקברות לספרים נשכחים בברצלונה. משחקו של המלאך הוא מסע של הרפתקאות, תככים, סודות, אהבה ואובדון ב
דייב מיצ'ל בן הארבע - עשרה מספר על קיץ אחד בניו - יורק. הוא ואביו מתווכחים כמעט על כל דבר: המוסיקה שדייב שומע, השיער שלו, אפילו איזו חיה כדאי לגדל. אביו של דייב חושב שלגדל כלב עשוי להיות חינוכי מאוד. אבל דייב הביא הביתה חתול, וקרא לו חתול. הדייר החדש עצמאי ואוהב הרפתקאות כמעט כדייב עצמו. מרגע שחתול בסביבה, דייב פוגש אנשים חדשים: טום, צעי
"אבל איך אדע מי נשמתי התאומה?"
"כדי לדעת, תיאלצי להסתכן," היא אמרה לברידה.
"קבלי את האפשרות שתיכשלי, תתאכזבי, תתפכחי מאשליות, אבל לעולם אל תחדלי לחפש את האהבה.
כל עוד תמשיכי לחפש, בסופו של דבר, תנצחי."
ברידה, אישה אירית צעירה, יוצאת לחיפוש אחר הידע.
במסעה היא פוגשת איש חכם שמלמד אותה להתגבר על פחדיה, ואישה שמלמדת אותה לרקוד לצלילי
תארו לעצמכם קיץ קסום. הכל פורח מסביב, העשב כל-כך ירוק שמתחשק לאכול אותו. השמש מחממת את העור. ריח מתוק ועשיר של יערת הדבש. יד נוגעת ברגל. מישהו מתאהב בבן-אדם הכי לא נכון.
תארו לעצמכם שהעולם מתפוצץ. קיץ מושלם נשבר לרסיסים. היה הרבה יותר קל לספר את הסיפור הזה אם הוא היה עוסק ברגשות נעלים ובאהבה מושלמת על רקע תהפוכות היסטוריות וזמנים קש